הוא המשיך להסביר את עמדתו בנושא: "אני באופן כללי בעד שוויון הזדמנויות לכולם, לגברים ונשים. מה שקרה בצבא ב־20 שנה האחרונות זה מודל אחר לגמרי, הורדנו את הרף המבצעי כדי לשלב נשים ביחידות לוחמות ופגענו ברף המבצעי. אם בעבר נקבע למשל שבבה"ד 1 צוער לא יכול להיות מסומך כקצין אם הוא לא עובר את הקיר או מטפס את החבל, הייתי מג"ד בבה"ד 1, צירפו צוערות אליי לקורס והורידו את הרף המבצעי. אמרו שהן לא צריכות לעבור את הקיר או לטפס את החבל, אבל בסוף בלבנון או בעזה זה מה שהן יפגשו, קירות, חבלים".
כמו כן, הוסיף: "הנזק שזה עושה בזה שאתה מוריד את הרף המבצעי. שוויון הזדמנויות צריך לכלול את זה שכולם עומדים באותו רף, ולא לשנות את הרף כדי לשרת אג'נדה מסוימת של שילוב נשים. דיברתי שבוע שעבר עם מג"ד בגדוד מעורב. חי"ר גבולות. הרף של החיילות והחיילים לא אותו רף. אני מג"ד בבה"ד 1, שמו ספסל ואמרו שצוער שלא עובר את הקיר לא מוסמך כקצין, וסוערת שלא עוברת את הקיר תשתמש בספסל. זה עיוות של המציאות הצבאית.
חיילים דתיים אומרים שהם לא רוצים להיות עם בחורה באותו טנק, בואו ניתן להם מענה. שיקול שני אומר שיש בעיה בשילוב נשים וגברים, בלי קשר לבעיה דתית, זה יוצר מתחים ומורכבויות. כמח"ט של גדוד מעורב באזור ג'נין, בחור ובחורה שחיים יחד באותה מכולה, מרכז תשומת הלב שלהם לא בהכרח למצב המבצעי והיא הולכת למקומות אחרים בגיל הזה ובהורמונים האלה. זה שיקול שמפקדים צריכים לקחת. השיקול השלישי הוא הרף המבצעי. אם יש מישהי שעושה קורס טיס והיא טייסת מצוינת, אני לא רואה עם זה שום בעיה, לא גורם לאף אחת מהבעיות שהזכרנו אם לא הורדנו את הרף עבורה. אבל אם בתוך יחידה צבאית אתה גם גורם לערבוב שמסית את תשומת הלב מהעיקר וגם משנה את הרף המבצעי, אלה בעיות קשות מאוד שמשפיעות על ההוויה הצבאית".
התרעות פיקוד העורף