אל"ם אסף חממי ז"ל, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, פיקד והוביל מתוך תחושת שליחות עמוקה, מוכנות ודוגמה אישית. בשבת, שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, עם פרוץ מתקפת הטרור על יישובי הנגב המערבי, הוא הבין מיד את גודל השעה. בשעה 6:37 הכריז: "כאן קודקוד מלחמה. היפוך קערה. הכל בסדר - מלחמה".
הוא יצא לשטח עם שני לוחמי החפ"ק שלו, סמ"ר תומר אחימס וסמל קירל בודרסקי, אל קיבוץ נירים, שם ניהלו קרב מול עשרות מחבלי נוחב'ה - עד שנפלו ונחטפו לעזה. למחרת נמצאו בזירה כתמי דם - עדות אילמת לקרב, ושלושתם הוגדרו נעדרים. עוד כמפקד פלוגה מסייעת בגדוד רותם, הטמיע אסף בפקודיו ערך ברור: "אם אני נופל בשבי, אני לא נכנס על הרגליים, ומבקש לא לעשות עסקות לשחרורי, אלא רק בפעילות מבצעית או מלחמה".
ב-4 בדצמבר 2023 הוא הובא לקבורה ראשונה, כשבארון הונח דמו שנאסף מזירת הקרב, בעוד גופתו נותרה בעזה. אז החל מסע ארוך של המתנה, כאב שלא מרפה. חיים בין יש לבין חסר. ב-2 בנובמבר 2025 שב אסף הביתה, למולדת שכה אהב, וב-4 בנובמבר הוא הובא לקבורה מלאה. דמו וגופו התאחדו. לראשונה היה לנו קבר שלם.
המסע לא הסתיים ברגע ההשבה, אלא קיבל צורה אחרת של זיכרון חי. בננו האהוב אסף איננו, אך הוא נוכח בכל רגע בקרבנו, המשפחה, בין חבריו, פקודיו ומפקדיו, וגם בקרב מי שלא הכיר אותו. תמונתו, עם עיניו הטובות וחיוכו שובה הלב, הפכה לחלק מהזיכרון הציבורי. אסף לא שב ביום אחד, אלא במסע של זמן, עד שנאסף כולו הביתה. הגעגוע אינו מסתיים, הוא רק משנה צורה.
התרעות פיקוד העורף