השאלה שהגיעה לצנזורה
עסקת גרמניה והדילמה הישראלית
בהמשך הציגה רון את מה שתיארה כדילמה חמורה בין אינטרס כלכלי לבין צורך ביטחוני מיידי. לטענתה, התעשייה האווירית והדרג המדיני ביקשו לעמוד בלוחות הזמנים של העסקה מול גרמניה, מתוך הבנה שהדבר עשוי להוביל לעסקת המשך גדולה נוספת.
לדבריה, "הגרמנים אמרו שאם נעמוד בזמנים, הם יזמינו עוד טילים. עמדה בפני מי שניהל את האירוע מצד אחד הרצון להרוויח עם עוד עסקה בסך 3.1 מיליארד אירו, לעומת הסבת הטילים הללו לצרכים של מדינת ישראל במלחמה".
בשלב הזה ביקש אלדד לחדד את המשמעות המעשית של הדברים ושאל אם טילים אכן הועברו לגרמניה בזמן המלחמה. רון השיבה באופן חד-משמעי: "כן. זאת שערורייה".
הדברים עוררו תגובה חריפה מצד קופמן, שתקף את אופן ניהול המערך ואת מעורבות הדרג הפוליטי בהחלטות ביטחוניות רגישות. "האירוע לא מנוהל כבר שנים. מתערבים פוליטיקאים חסרי מושג באירוע, בניגוד לאנשי מערכת הביטחון ומפתחים, וכך אנחנו נראים. כאשר אתה מוכר, אתה צריך לדאוג שתהיה לך יתרה מספקת להגן על המדינה שלך", אמר.
המחסור במיירטים והמחיר הכבד
"אתם זוכרים מתי האיראנים התחילו לירות לכאן טילי מצרר? לקראת סוף המלחמה. ולמה? כיוון שהם ידעו שאין לנו מספיק חץ 3. לנסות ליירט את הטילים האלה באמצעי יירוט אחרים שאינם מיירטים מחוץ לאטמוספרה, הביא לכך שכל הטילים האלה פגעו בנו", אמרה.
בסיום דבריה הדגישה רון את המחיר האנושי של המחדל, כפי שתיארה אותו: "השורה התחתונה חברים - 5 הרוגים, מאות פצועים מטילי מצרר. זה מה שאני רוצה שיהיה לכם בראש".
קופמן הוסיף כי לצד הפגיעה בנפש, יש להביא בחשבון גם את הנזק האדיר שנגרם לרכוש ולתשתיות: "איפה הנזקים של מיליארדים לתשתיות ולבניינים? איפה הקטע שמחושבים כל רגע מתי לשלוח טיל שכבר אין חץ 3, ולעיתים לא שולחים ואנחנו רואים את הנזקים".
לקראת סיום השיחה הרחיבה רון את הביקורת גם למדיניות התקציבית, וטענה כי במשרד האוצר לא הושם דגש מספק על השקעה במערכי הגנה. "האוצר ומי שעומד בראשו חושב שאין להשקיע בהגנה אלא בהתקפה, ולכן זה לא תוקצב", אמרה.
אלדד סיכם את הדיון והדגיש כי מדובר, לדבריו, בכשל רחב וארוך שנים שאינו מתחיל או מסתיים בשר אוצר מסוים: "זו תפיסה שגם הצבא התווכח עליה על מסכות אב"כ. זה לא התחיל בסמוטריץ' ולא נגמר בסמוטריץ'".
התרעות פיקוד העורף