השיח המורעל וחסר הרסן מפרק את מוסדות היסוד של החברה הישראלית. זה כבר לא פילוג בין השבטים של עם ישראל זה הרבה מעבר.
הסכר נפרץ כבר מזמן. העובדה שקציני צה"ל נדרשים להסתובב עם מאבטחים, שעל בתיהם מוצבים שומרים, מזכיר מדינות בעולם שלישי.
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות שם. כרגע ישראל ממתינה לתוצאות שלוש שיחות מו"מ בשלוש זירות לחימה שעדיין מוגדרות פתוחות: איראן , לבנון, ועזה. האמריקאים מנהלים את ההליך. לאן זה מתקדם לא ברור.
"אנחנו במצב חירום מתמשך ובמירוץ לחיזוק המוכנות בטווח המיידי ולביצור עצמאות הייצור של מדינת ישראל בטווח הארוך. עלינו לנצל את הימים האלו ולהמשיך להאיץ בכל הכוח את קצב הייצור, במסגרת החתירה לעצמאות חימושית מקסימלית באמל"ח וברכיבים קריטיים, כחלק מאסטרטגיית משרד הביטחון". אמר האלוף במיל ברעם.
ישראל חייבת להחזיר את עצמה לפסים של מדינה המורכבת מחברה חזקה ומלוכדת תחת פלטפורמה יציבה של מוסדות המדינה.
צה"ל, חייליו וקציניו חייבים להיות מחוץ לכל נסיון פגיעה. אין כאן כל ענין לשיח. נקודה. בדיוק כמו שאין מקום להתפרץ לאולם הדיונים בבית המשפט העליון ולשבש את הדיון בקריאות נגד השופטים, עד כדי מצב שבו נדרש ממשמר בית המשפט למלט אותם החוצה.
ראש הממשלה חייב לדפוק על השולחן. לדרוש מהמשטרה להפסיק לספר סיפורים למה היא לא ממגרת פשיעה. למה היא לא מעמידה לדין מתפרעים חרדים. למה היא לא פועלת למשילות בצפון ובדרום.