הרעיון היה שכבל המכווין של טילי הנ"ט היה אמור להסתבך בתוך הרשת, והטיל היה צונח ומתפוצץ בטרם זמן. אגב, בגלל שרעיון ההפעלה הוא זהה, בין טיל הנ"ט לרחפן עם הסיב האופטי, הפתרון חייב להימצא במרחב המקביל. הענין הוא שצהל פיתח לטילי הנ"ט מגוון אמצעים להגנה: מיכולת פסיבית של רשתות ומיגון פלדה ובטון במוצבים, ומערכת אקטיבית כמו "מעיל רוח" או "חץ דורבן", שמיועדים להעניק הגנה לרק"מ - לכח בתנועה. הבעיה עם הרחפנים היא כפולה: מצד אחד, הרחפן טס בגובה גבוה משל טיל נ"ט, אבל במקביל הוא טס נמוך מטווח הגילוי של מערכות המכ"מ של חיל האוויר.
סיפור הלייזר הוא פיתרון חלקי ומסורבל. ראשית, אין מספיק מערכות לייזר שיוצרו ואין מספיק צוותים לאייש. הלייזר היא מערכת שספק אם יכולה להעניק כיסוי לכח מתמרון, בשל העובדה כי הרחפנים טסים מתחת לגובה הגילוי של המכ"מ. ולכן יש בעיה של גילוי ואחר כך ליירט.
חיזבאללה נמצא עכשיו בדחק. הוא ספג מעל אלפים מחבלים הרוגים. הוא רואה איך צהל משמיד וגורס את הכפרים בדרום לבנון. הוא מבין שהוא לפני קריסה, והוא עושה עכשיו את מה שהוא יודע ויכול במטרה לעצור את המהלכים של צה"ל בלבנון, וכן את המהלכים המדינים שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בין ישראל לממשלת לבנון מעל הראש שלו.
הבעיה בסיפור כי לא צה"ל ולא הדרג המדיני הישראלי עברו בשלב הביניים של הפסקת האש למלחמת צללים עוצמתית. הנשיא האמריקאני סיפר כי אמר לראש הממשלה שהוא לא רוצה לראות בנינים נופלים בביירות, אלא פעולות כירורגיות. והוא צודק. חיסול נעים קאסם זאת פעולה כירורגית. חיסול היבואן של הרחפנים בביירות זה פעולה כירורגית, חיסול הטכנאי שמתחזק את מחסן של הרחפנים בבקעה זה פעילות כירורגית... צה"ל, המוסד וגרמים נוספים בישראל אמורים לדעת לעשות העבודה. השאלה הגדולה היא: למה לא עושים זאת? מי עוצר את הפעולות הכירורגיות?