"אם בסופו של דבר המשטר האיראני יפול, להבדיל מ'עם כלביא' אם זה מגיע מבלי שהוצא האורנים המועשר אז ניכשלנו במערכה. אם זה בא בלי הגרעין - אותו משטר יתנפל על הגרעין. אי לכך, לא השגנו שום דבר", כך אומר גורם צבאי בכיר הבוקר (שישי). הוא העריך כי האמריקאים עשויים לבצע מהלך צבאי מוגבל נוסף, כדי לדחוק את האיראנים לקבל את ההחלטות הרציונליות כדבריו ולהתייצב למשא ומתן.
אולם ישנם כמה הצלחות משמעותיות לכיפת ברזל, שיירטה 27 רחפנים עם סיב אופטי. במקביל, בחיל האוויר מתמקדים כעת בהצבה של מערכות רבות של מכ"מים הפועל במרחבי גובה נמוכים שאמורים לתת פתרון לגילוי הרחפנים גם במרחבים שבהם מבצע צה"ל תמרון בשטח לבנון.
מערך הגילוי הזה אמור להעניק מענה חלקי לאיום גם במרחב התמרון של הכוחות. הקצין הבכיר אמר כי במקביל לחיפוש מענה טכנולוגי נרחב לאיום על צה"ל להגביר בתקיפת חוליות משגרי הרחפנים וכל האופרציה העוטפת את המערך של חיזבאללה בעומק השטח. הקצין הבכיר אמר כי כיום הרחפנים עם הסיב האופטי מוכר מאוקראינה אבל גם שם לא נמצא מענה טכנולוגי רחב ליירוט.
הקצין הבכיר אמר כי יצא קול קורא לתעשיות הביטחוניות למצוא פיתרון. "יהיה בסוף פיתרון זה יקח זמן. אבל גם הפתרון לא בא מהיום למחר. נביא פיתרון שיתן מענה לפחות לשמונים אחוזים של האיום אולי יותר. בינתיים נדרש להתמגן להניח רשתות", אמר, והוסיף כי הלייזר הוא העתיד. חיל האוויר קיבל את המערכת אבל כדי שניתן יהיה לפרוס מענה שלם יש צורך בעוד מערכות. יש צורך בעוד 15 מערכות ויש להכשיר את הלוחמים המפעילים - וזה טרם הושלם. לדברי הקצין הבכיר, למערכת הלייזר מגבלות מרחב ולכן יש צורך במערכות רבות שיתפרסו במרחב.
מאז תחילת המלחמה, פעל חיל האוויר כמעט בכל רחבי המזרח התיכון והשיג עליונות אווירית רחבה, שאפשרה תקיפות מדויקות גם בטווחים רחוקים. לצד זאת, בצה"ל מציינים כי חלק מהפעילות התאפשרה הודות לשיתופי פעולה שקטים עם מדינות באזור. כאשר נכנס האלוף בר לתפקיד, המצב היה שונה מקצה לקצה. צה"ל לא חצה את הגבול עם לבנון - לא קרקעית אבל גם לא אווירית, לא עם כטמ"מים ולא עם מסוקים. "ביוני 2023 ישבנו על הגדר. גם בקרקע וגם באוויר. לא הכנסנו כטמ"מ לתוך לבנון. מה שהיה בצפון זה שהצמירים פרחו, וגם חשבנו שחמאס מורתע. אבל בצד השני מול העניים שלנו היתה התעצמות של ציר שגדל למימדים", אומר הקצין הבכיר. לדבריו, ביוני 2025 חיל האוויר ביצע אלפי גיחות קרב לאיראן. "אתה מגיע לגבול איראן עיראק והכל פתוח בפני טייסי חיל האוויר".
על פי הקצין הבכיר, מאז החלה המלחמה חיל האוויר ביצע כמעט 24 אלף תקיפות "הבזק" סיוע לכוחות הקרקע. בתחילת המלחמה המגבלה היתה ירי סיוע למרחק דל, ק"מ וחצי לפני הכוחות, ואילו במהלך המלחמה הוביל האלוף תומר בר שנפגש עם מפקדי חטיבות מתמרנות בעזה את התפיסה כי התקיפות יהיו בצמוד לכוחות - כל שהן יהיו גורם משפיע על הקרב הקרקעי.
התפיסה של האלוף בר הובילה לצמצום ירי למרחק של חמש מאות מטרים מהכח של צה"ל, ואחר כך זה צומצם ל-250 מטרים ובהמשך צומצם למרחק של 180 מטרים כאשר מדובר בתקיפה של מטוס קרב. התקיפה של כטמ"מ או גל מסוק, טווח הביטחון צומצם לעשרות מטרים בודדים מכח מתמרן. בכל חטיבה או אוגדה מתמרנת, הוצבו אנשי חיל האוויר שמקצרים את הליך ההזנקה לסיוע והוא עומד על עד עשרים דקות. במקביל, חיל האוויר החל לקחת חלק בקבוצות תיכנון לחימה באמת האוגדות והחטיבות תוך ניצול יכולות האש ויכולות נוספות של חיל האוויר להבאת התוצאה הרצויה בכל מהלך קרקעי.
הקצין הבכיר גילה כי מצבה של ישראל בנושא מלאי חימושים ב-7 באוקטובר היה לא פרופורציונלי למה שנדרש במהלך המלחמה. "עמדנו עם 15 אלף חימושים לתקיפה כאשר בפועל הטלנו במערכה 150 אלף חימושים, אנחנו יודעים היום יותר טוב מהאמריקאים איפה ניתן למצוא במחסנים שלהם כל פצצה ופצצה. אם טיל מסוג מסוים מונח במחסן בהוואי או במינסוטה.
הקצין העריך כי המזרח התיכון השתנה, אולם לא ברור מה קורה ולאן הולכת סוריה. היא, לדבריו, מנסה לבנות צבא כדי לשקם את מערכי ההגנה האווירית, ומנסה להשמיש ציוד שנפגע חלקית כמו למשל מסוקים בודדים שנותרו בסוריה - חלקם ניסו לטוס השבוע. הקצין הבכיר מעריך כי אחרי המלחמה עם איראן, יבנו כאן בריתות עם מדינות באזור - מה שעשוי לסייע לישראל להגן על עצמה אבל גם להגיב לאיומים. עוד העריך כי המציאות שבה צה"ל על הקו הצהוב בלבנון תימשך עוד זמן. באשר לעזה, הוא העריך כי צה"ל ידרש לסבב לחימה נוסף.
התרעות פיקוד העורף