עוד עולה כי מספר אנשי הצבא האמריקאים שיוצבו במסגרת החדשה צפוי לרדת משמעותית – מכ-190 כיום לכ-40 בלבד – כאשר ארצות הברית תנסה להחליף את הכוח הצבאי באנשי צוות אזרחיים ממדינות אחרות. עם זאת, גם המהלך החדש נתקל בקשיים: עד כה רק מספר מצומצם של מדינות הביעו נכונות לשלוח כוחות, ואף אחת מהן לא התחייבה לקחת חלק בתפקידי ביטחון משמעותיים.
גורמים דיפלומטיים ציינו כי מלכתחילה לא הייתה למרכז הסמכות לאכוף את הפסקת האש או להבטיח את העברת הסיוע, ולכן לא ברור עד כמה השינוי הארגוני צפוי לשפר את המצב בשטח. במקביל, המציאות בעזה ממשיכה להידרדר: למרות הפסקת האש, ישראל ממשיכה בתקיפות ומעמיקה את שליטתה בשטח, בעוד חמאס מחזק את אחיזתו באזורים שבשליטתו.
לפי הנתונים, מאז כניסת הפסקת האש לתוקף נהרגו יותר מ-800 פלסטינים וארבעה חיילים ישראלים, נתון שממחיש את השבריריות של ההסדר. המרכז האמריקאי היה אמור גם להבטיח שיפור בזרימת הסיוע ההומניטרי, אך בפועל, לפי דיפלומטים, רמות הסיוע נותרו נמוכות יחסית, בין היתר בשל מגבלות שהטילה ישראל על הכנסת ציוד מסוים לשטח הרצועה.
עוד כתבו כי "גם ל-CMCC תפקיד קריטי בקידום הביטחון. הפסקת האש המשיכה להחזיק מעמד למרות כל התחזיות של מה שנקרא מומחים. כעת יש לנו דרך להקמת ממשלת מעבר בעזה וכוח הייצוב הבינלאומי. בפשטות, חייהם של תושבי עזה משתפרים על בסיס יומי. ה-CMCC היה חלק חיוני בסיפור הזה וימשיך להיות קריטי למאמצינו".
המהלך האמריקאי מעורר גם חשש בקרב בעלות בריתה של וושינגטון, שחלקן שלחו נציגים למרכז והתחייבו להשקיע בתוכנית השיקום של עזה – תוכנית שכעת נמצאת למעשה בהקפאה.
התרעות פיקוד העורף