הם כבר סיימו לפני שנים את השירות הסדיר. לכל אחד מהם יש כבר קרירה או עיסוק משמעותי בחיים האזרחים, חלקם כבר נשואים עם ילדים. בצה"ל מתירים היום לפרסם כי בסיירת הצנחנים הסדירה פועלת פלגת לוחמים אשר מונה כמה עשרות לוחמים במילואים. הם הצוות הוותיק והמנוסה, שמוביל לא אחת בשנתיים וחצי האחרונות את לוחמי היחידה המובחרת למבצעים המורכבים ביותר בלחימה בכל הזירות: בעזה, לבנון וסוריה.
"לא היה קרבות פנים אל פנים, הם ניסו להימלט מהקרב"
בבוקר 7 באוקטובר הם עוד ניהלו חיי שיגרה. כאשר החלו להגיע הדיווחים על המתחולל בעוטף עזה, הם עזבו הכל ובתוך זמן קצר הם היו בבסיס היחידה במרכז הארץ. "לכל אחד מאיתנו יש חיים וקריירה במקביל למילואים. ב-7 באוקטובר התחלנו בצומת יד מרדכי וסיימנו בקיבוץ רעים, היינו כמה ימים בחולית ומשם אנחנו מתגלגלים, היינו בלחימה ארוכה באותה תקופה. ומאז אנחנו בסבבים..", אומר מפקד הצוות רס"ב ת', אשר מגלה כי הם לקחו חלק גם במבצע שחרור החטופים: "לקחנו חלק 'במבצע ארנון'".
אחד הלוחמים שהיה בחו"ל בבוקר ה7 באוקטובר והצטרף אחרי כמה ימים ללחימה עם הצוות מספר: "החברים שלי מצטנעים. הם הצילו רבים באותו יום. הם ניהלו קרבות מטווחים קצרים, פגעו באויב. בקיבוץ רעים הם ניהלו לחימה בבית בו החסירו שני מחבלים בני משפחה כבני ערובה. ההורים והילדים היו בממ"ד. המחבלים היו בבית. הכח פשט על המבנה, ניהל לחימה וחיסל את שני המחבלים. שיחרר את בני המשפחה בשלום ולשמחת כולנו איש מהצוות לא נפגע בלחימה". בחיצי הצפון הם נלחמו בלבנון בגזרה המזרחית: "היינו בכפר כילא" מול מטולה".
לוחמי הסיירת המילואים הפכו לשם דבר ביחידה באדומה, אבל גם מחוצה לה. השילוב של בגרות, ניסיון ורוח קרב של לוחם צעיר הוא ככל הנראה שילוב שהיה חסר לצה"ל לפני המלחמה בחלק מהיחידות. "ב-7 באוקטובר הצוות שלי ניהל קרב פנים אל פנים במהלך הלחימה, במקביל כשנכנסו לעזה לפני התמרון נדרשנו וחילצנו גופות של אזרחים וחיילים, ברוב הזמן היינו הכוח הראשון שפרץ ונכנס לגזרות השונות.
"כשמישהו מתחיל לפתח כרס מיד אנחנו שולחים אותו לעבוד קשה יותר"
הצוות הוא סמן ימני וכוח חוד לסיירת צנחנים, בימים רגילים אנחנו מתאמנים עם הלוחמים, זה מייצר מקצועיות. שאני נותן דגש לחייל סדיר בהנהלת תרגולת קרב כי אני יותר ותיק ואני רוצה שיהיה סנכרון בידע וביכולות שלנו. השני הוא שימור ידע, הבנו עם השנים כשהצוותים מתחלפים הידע נעלם, בנינו צוות של אנשים שכל כמה מחזורים מצטרפים לצוות ואז אנחנו עובדים על שימור ידע.
"הקצין שלנו הוא רב-סרן בקבע, ואנחנו מילואים, אנחנו מתאימים את עצמנו, זה הכול גדולה לשמור על החבר'ה הסדירים", אומר רס"ר י'. "עוד אקס פקטור שהצוות נותן זה להבין איך נראית לחימה, תמיד המפקד יהיה יותר צעיר, יפה לראות אנחנו מנהלים את היחידה כבר מספר שנים, רואים את שינויי הדורות אבל זה חברה שבאים להלחם.
"הווסט שלנו מוכן ללחימה תמיד, הפער הבאמת גדול זה המקצועי, הידע משתנה ואנחנו צריכים ללמוד מהחבר'ה הסדירים גם את הטכנולוגיה שנכנסת לצבא ולהתמקצע בו", אומר רס"ר ד'.
הם לא רואים עצמם כצוות הקשיש של הסיירת. הם מקפידים לספר כי הם לא משנים את גודל הווסט בגלל הכרס בבטן. "אנחנו לוחמי סיירת צנחנים, אין כינוי מיוחד לצוות. אבל זה לא צוות מילואים רגיל: 'עם שש-בש ומנגלים'. כשמישהו מתחיל לפתח כרס מיד אנחנו שולחים אותו לעבוד קשה יותר כדי להוריד. כולנו בכושר כאילו אנחנו בסדיר. הייתה לנו אפשרות לעשות מילואים רגילים אבל אנחנו בחרנו להשאר ביחידה." אומר רס"ר י'.
כשהם נשאלים מה הגיל פרישה בצוות, שאלה שאף מגיעה מחברים ומשפחה שמביטים בהם בהערצה על כך שהם ממשיכים במשך שנים להיות בקצה החוד המבצעי של צה"ל לצד לוחמי העלית בסדיר של צה"ל, הם אומרים בחיוך: "אין לנו גיל רשמי, הרוב בסביבות 36...". אבל אחד מהם שבקרוב יחגוג 33 קופץ ואומר: "התוכניות שלי להיות בצוות לפחות עוד עשור".
התרעות פיקוד העורף