במוקד הדאגה עומדת שאלת "זמן הפריצה" – פרק הזמן שיידרש לאיראן להעשיר אורניום לרמה צבאית ולהשלים את המרכיבים הדרושים לפצצה גרעינית. גורמים אמריקאיים מעריכים כי איראן כבר מחזיקה בכמות משמעותית של אורניום מועשר ברמות גבוהות, מה שמקרב אותה לנקודת האל-חזור מבחינה טכנולוגית.
המשמעות היא שהפער בין "יכולת גרעינית" לבין "נשק גרעיני מבצעי" נותר קריטי – אך הולך ומצטמצם. גורמים ביטחוניים מדגישים כי איראן ממשיכה לפתח ידע, תשתיות וניסיון, גם תחת לחץ בינלאומי וסנקציות, דבר שמקשה על בלימת התהליך באמצעים קונבנציונליים בלבד.
הערכת המודיעין האמריקאית החדשה מערערת במידה מסוימת את ההנחה כי פעולות צבאיות או חבלניות הצליחו לעכב משמעותית את התוכנית. במקום זאת, נראה כי איראן מצליחה לשקם במהירות יחסית חלקים שנפגעו – ואף להסתגל ללחצים באמצעות ביזור מתקנים והגברת סודיות.