עוד אמרה: "עבדת עליי, יצאת ב-4:00 לפנות בוקר, עשית הכל כדי להגיע הביתה, ואיך ששימחת אותי, אתה לא מבין איך שימחת אותי. תראה את כל החברים שלך, כל החברים שלך פה יחד איתך מקיפים אותך. גם כשאתה לא בבית הם באים לבקר אותנו בימי שישי, שואלים אותי, 'רותם נהוראי יצא שבת?' אני אומרת להם שלא, שאפשר לבוא למטה. הבית פתוח תמיד. עכשיו אתה לא תחזור אף פעם בימי שישי הביתה".
האם סיימה בכאב: "אני לא יודעת מה אני אעשה, מאיפה הכוחות, מאיפה הכוחות, אלוהים תן לי כוחות. למה הניסיונות? מה הוא עשה לך ילד מוצלח, בסך הכל בן 19. יש לי פה את אבא, יש לי פה את מאי ואת רועי ואפילו את וויסקי הכלב שכל כך קשור אליך. אם היית רואה אותו היום בבית הכלב עצוב, הוא לא מבין מה קורה בבית, הזנב שלו כל הזמן למטה, אנחנו לא מבינים מה קורה איתו, הוא מרגיש, בטוח, גם אני הרגשתי. אני ידעתי שעומד לקרות לך משהו, אני ידעתי וגם אתה ידעת. אתה ידעת למה נכנסת. למה, אלוהים? אלוהים תן לי כוחות. אין לי כוחות. אנחנו נישאר מאוחדים. אני אוהבת אותך מכל הלב שלי, אני מבטיחה שבכל מקום ישמעו עליך, אף אחד לא ישכח את הבן שלי עם העיניים המיוחדות וכל מי שקיבל משהו ממך ימשיך אותך, ימשיך אותך בגאווה. ולכל החברים שלו בהנדסה קרבית, אתם ילדים, תשמרו על עצמכם, תחזרו הביתה לשלום להורים שלכם ולמשפחות שלכם. בבקשה, בבקשה אלוהים תן לי כוחות כי נגמרו לי".
הוא המשיך בהספד: "נהוראי היה שם איתם בחוד החנית כלוחם הנדסה מקצוען וגאה. נהוראי, התגייסת לשירות משמעותי כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית בגדוד אסף 61, פעלת במסירות ובאומץ עם לב רחב וחיוך גדול, השקעת במשימתך וביצעת אותה בצורה הטובה ביותר. ברגעים קשים אלו נבצר מרבים מחבריך ומפקדיך להיות עמנו, ללוות אותך ולהצדיע לך בדרכך האחרונה. הם מספרים שהיית בעל שמחת חיים, מוטיבציה גבוהה, הופעלת בנחישות ומתוך אהבה לאנשים. עזרת לכל מי שהיה צריך, נכנסת ללב הסובבים אותך וידעת להיות שם עבור חבריך, תמיד עם המילה הנכונה ובזמן המתאים. הבחירה של משפחתך לתרום את איבריך מעידה רבות על החינוך שקיבלת בבית, על הערכים שמובילים את משפחתך ושהובילו אותך בחייך. המורשת והערכים עליהם גדלת ואותם הנחלת לסובביך מניעה אותנו קדימה במשימות הלחימה אל מול אויבנו".
הוא פנה אל משפחתו של נהוראי: "משפחת לייזר היקרה, רותם, לוסיאן, מאי ורועי היקרים, אין מילים שיוכלו לרפא את השבר הגדול או להקל על הכאב בשעה קשה זו. אני מבקש בשם צבא הגנה לישראל, בשם מפקדי וחיילי גדוד 61 חטיבה 41 בחיל ההנדסה הקרבית כולו, לחבק אתכם חזק ולאמץ אתכם אל ליבנו. לעד תהיו חלק ממשפחת גדוד אסף חטיבת עקבות הברזל וחיל ההנדסה הקרבית, אנחנו נעמוד לצידכם, נתמוך, נלווה ונחזק אתכם. נהוראי, אני מצדיע לך בדרכך האחרונה, ברוחך ולמענך נילחם נחושים ונעמוד איתנים עד הניצחון".
הוא המשיך: "לאורך השנים היה פעיל חברתי ומעורב, חבריו מספרים על אדם שאי אפשר היה לפספס עם נוכחות עצומה, לב ענק וכישרון למשחק ולשירה. תמיד היה במרכז העניינים ותמיד בענווה. חבריו לפלוגה ולגדוד מעידים על לוחם אמיץ שהיה הראשון להתנדב ולעזור, שסחף אחריו בצניעות, בנועם הליכות ובדוגמה אישית שאפיינו אותו. כזה היה נהוראי - אדם של מעשים וערכים, של נתינה ואחריות, דמות שחיברה בין אנשים ובין עולמות, דמות שכולם העריכו וכולם אהבו לאהוב. ודמות כזו אינה נעלמת, היא לא יכולה להיעלם. נהוראי הטביע חותם עמוק למרות גילו הצעיר והותיר אחריו דרך וערכים ומצפן שילוו אותנו תמיד".
התרעות פיקוד העורף