בפוסט שפרסם, הזכיר יחזקאלי את עברו של דחלאן ברצועת עזה: "מוחמד דחלאן היה ראש הביטחון המסכל ברצועת עזה ויד ימינו של יאסר ערפאת ברצועה". יחזקאלי תקף את תדמיתו המתונה לכאורה של דחלאן. "הוא נחשב לדמות כוחנית ומושחתת, שלא היססה לחסל מתנגדים ולהשליך יריבים פוליטיים לכלא", כתב. לדבריו, "תפקידו המרכזי היה להילחם בחמאס, ובזה הוא נכשל כשחמאס כבש את הרצועה ב-2007".
יחזקאלי התייחס גם לקשרי העבר בין דחלאן לבין בכירי חמאס. "חברו לכיתה היה ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, ובשנות ה-90 אף נרקם ביניהם הסכם בלתי רשמי שלפיו חמאס ימשיך לבצע פיגועים, אך לא משטחי הרשות הפלסטינית - מה שכונה 'הסכם חרטום' ב-1995", כתב.
בהמשך הסביר יחזקאלי מדוע דחלאן זכה לאורך השנים ליחס חיובי מצד גורמים בישראל. "דחלאן תמיד מצא חן בעיני גורמים בישראל ובעיקר בתקשורת בשל השפה העברית שבפיו, מהכלא, עד כדי כך שקיבל גלות נוחה באיחוד האמירויות, שם הפך למיליארדר ולמעין 'יועץ ביטחוני'", כתב. "רבים בישראל סימנו אותו במשך השנים כאופציה מועדפת להנהגה פלסטינית, בעיקר בזכות סגנונו המתון לכאורה ויכולת הדיבור שלו".
לטענת יחזקאלי, התדמית הזו מטעה. "אבל בפועל, דחלאן אינו שונה מהותית משאר הנהגת פת"ח - וגם לא מחמאס - בכל הנוגע למטרות הסופיות", כתב. "הוא מעולם לא ויתר על הדרישה למדינה פלסטינית בגבולות 67' ועל 'זכות השיבה'".
יחזקאלי מתח ביקורת על העלאת שמו של דחלאן כאפשרות לשליטה ברצועת עזה. "לכן מפתיע לראות שוב ניסיונות להציג אותו כאופציה אפשרית לשליטה ברצועת עזה", כתב. "כל הנהגה פלסטינית שממשיכה לחיות את נרטיב הנכבה, גבולות 67' וזכות השיבה, תישאר בעייתית מבחינת ישראל. ותגדל עוד דור של מחבלים 'בתקיה', בהסוואה".
את הפוסט חתם יחזקאלי בקביעה נחרצת: "זו חשיבה קלאסית של קונספציה. דחלאן הוא לא הכתובת".