ההיערכות החשאית באזרבייג'ן הייתה רק מרכיב אחד במערך נרחב של עמדות צבאיות שישראל תחזקה במרחב. העמדות הללו העניקו לצה"ל טווח פעולה חסר תקדים, והדגישו את תפקידן של המדינות השכנות לאיראן - חלקן בהסכמה וחלקן כנראה שלא בידיעתן - בסיוע לפעולות נגד טהרן.
המוקדים הנוספים כללו את עיראק, איחוד האמירויות וסומלילנד. בתחילה תוכננו הכוחות לשמש כצוותי חילוץ במקרה חירום, אך תפקידם התרחב במהרה והם הפכו לעמדות מודיעין ואיסוף מתקדמות.
המבצע באזרבייג'ן כלל כמה עשרות לוחמים, בהם אנשי כוחות מיוחדים, יחידות חילוץ מוסקות ואנשי מוסד. דובר שגרירות אזרבייג'ן בארה"ב מיהר להכחיש את הדברים ומסר ל-CNN כי "אנו דוחים בתוקף טענות מופרכות על שימוש כביכול בשטח אזרבייג'ן לפעולות נגד מדינות שלישיות".
במקביל, הרפובליקה הבדלנית של סומלילנד בקרן אפריקה סיפקה לישראל עמדה צבאית נוספת, שאפשרה למטוסים ישראלים נקודת עצירה פוטנציאלית בטיסות ארוכות הטווח לאיראן. בדצמבר האחרון הפכה ישראל למדינה הראשונה שהכירה רשמית בסומלילנד.
כמו כן, צה"ל החזיק שני מתקנים סודיים בעיראק במהלך חלק מהמלחמה, שסיפקו בסיסים קדמיים לתמיכה לוגיסטית ופעולות חילוץ והצלה. האתרים בעיראק דווחו לראשונה על ידי ה"וול סטריט ג'ורנל" וה"ניו יורק טיימס". צבא עיראק הכחיש את קיומם של בסיסים אלו בשטחו. באיחוד האמירויות, ישראל פרסה בשקט סוללת כיפת ברזל ומערכות הגנה נוספות יחד עם לוחמים, דיווח שהופיע לראשונה ב"אקסיוס".
ההכנות הישראליות החלו שבועות לפני פרוץ המלחמה. באמצע ינואר, בעוד איראן מדכאת באלימות הפגנות נרחבות, ישראל הוציאה לפועל משימה חשאית לאורך הגבול האזרי-איראני להתקנת אמצעי האזנה וציוד מודיעיני בעזרת מטוסי חמקן וכוחות מיוחדים.
במקביל, סיכלה אזרבייג'ן מזימה של משמרות המהפכה לתקוף תשתיות קריטיות ויעדים ישראליים ויהודיים במדינה, במבצע שישראל אישרה מאוחר יותר כי בוצע בשיתוף פעולה של המוסד, צה"ל והשב"כ.
התרעות פיקוד העורף