הגרסה המשודרגת של הראפאל, המכונה Rafale F5, אינה אמורה להחליף באופן מלא את פרויקט מטוס הקרב העתידי האירופי FCAS, שפותח במשותף על ידי צרפת וגרמניה וקרס לאחרונה. בניגוד לפרויקט המקורי, הגרסה החדשה של הראפאל לא צפויה לכלול יכולות מסוימות שתוכננו עבור מטוס הדור הבא, ובהן יכולות חמקנות מתקדמות.
גם פרויקט צרפתי-גרמני מתקדם לפיתוח טנק עתידי נקלע לקשיים כבדים. ווטרין אמרה כי הפרויקט סובל מעיכובים חמורים, ולפי ההערכות גם הוא עלול שלא לצאת אל הפועל. ההתפתחויות הללו מצביעות על משבר גובר בשיתופי הפעולה הביטחוניים בין פריז לברלין, בשעה שמדינות אירופה מנסות להגדיל את עצמאותן הצבאית.
שותפות מוצלחת עם איחוד האמירויות סביב גרסה משודרגת של הראפאל עשויה לחזק את עמדתה של צרפת בחיפוש אחר שיתופי פעולה חלופיים. פריז מנסה לגבש מסלול חדש למימון ולפיתוח מטוס קרב עתידי לשנות ה-40 של המאה הנוכחית ומעבר לכך, הפעם ללא גרמניה. איחוד האמירויות כבר מחזיקה ומפעילה מטוסי ראפאל, ולכן נחשבת לשותפה טבעית אפשרית.
"עמיתי היה בפריז לפני 15 ימים", אמרה ווטרין בריאיון לעיתון הכלכלי הצרפתי Les Echos, בהתייחסה למגעים עם איחוד האמירויות. לדבריה, אבו דאבי עשויה להיות "לקוח גדול" של גרסת Rafale F5. ווטרין לא פירטה מה בדיוק יכלול שיתוף הפעולה, אך לפי ההערכות איחוד האמירויות עשויה להזרים מימון לפיתוח המטוס ולהתחייב לרכוש אותו בעתיד, בתמורה לשילוב קבלנים מקומיים בפרויקט.
צרפת ואיחוד האמירויות דנו בשותפות דומה כבר בשנה שעברה, אולם השיחות נתקעו בשל הסתייגות של דאסו משיתוף טכנולוגיות רגישות עם קבלן נוסף. לפי גורמים המעורים בנושא, חששות דומים עמדו גם בלב כישלון ההסכם עם גרמניה סביב פרויקט FCAS, שתוכנן בהיקף של כ-100 מיליארד אירו. בחברת דאסו סירבו להגיב.
עם זאת, המלחמה מול איראן והתקיפות נגד מדינות המפרץ העמיקו מאז את הקשרים הביטחוניים בין צרפת לאזור. במסגרת זו שלחה פריז מטוסי ראפאל כדי לסייע בהגנה האווירית, מה שחיזק עוד יותר את הקשר המבצעי והמדיני בינה לבין מדינות המפרץ.
צרפת זקוקה לשותפויות כדי לממן מטוס קרב חדש, במיוחד לנוכח מגבלות תקציביות כבדות והצורך לצמצם את הגירעון הציבורי. ווטרין אמרה כי גם המגעים סביב עסקת ענק למכירת כ-114 מטוסי ראפאל להודו מתקדמים היטב, וכי ייתכן שיושלמו עד סוף השנה. הודו מוזכרת לא פעם כשותפה אפשרית נוספת לפרויקט עתידי.
במקביל, צרפת וגרמניה מחזרות גם אחר חברת סאאב השוודית, לפי גורמים המעורים בנושא. המעורבות האפשרית של שוודיה משקפת את המאמץ האירופי הרחב למצוא מסגרות חדשות לפיתוח מערכות נשק מתקדמות, לאחר שהמודלים הקודמים של שיתוף פעולה בין פריז לברלין נקלעו למשבר.
בריאיון עצמו מתחה ווטרין ביקורת גם על פרויקט צרפתי-גרמני מרכזי נוסף - תוכנית הטנק העתידי MGCS, בהובלת KNDS וריינמטאל. צרפת מתמודדת עם צורך דחוף יותר להחליף את צי טנקי לקלרק המתיישן שלה, מתוצרת KNDS, שכבר אינו מיוצר. לדבריה, לפריז אין כעת ברירה אלא לקדם פתרון ביניים.
פפרגר הוסיף כי לוח הזמנים המוצע לטנק הצרפתי-גרמני, שלפיו הכלים הראשונים ייכנסו לשירות בשנות ה-40, הוא "פרק זמן ארוך להפליא". לדבריו, "אני לא יכול לומר היום אם בכלל יהיה MGCS".
בנפרד, ווטרין הודיעה ביום שני במסיבת עיתונאים כי צרפת בחרה בקונסורציום צרפתי המורכב מספראן ומ-MBDA לפיתוח משגר רקטות חדש לטווח של 150 קילומטרים, שיחליף את המערכות הקיימות שלה. בכך דחתה צרפת הצעה מתחרה של תאלס וקבוצת אריאן.
צרפת בחנה גם את מערכת HIMARS האמריקנית מתוצרת לוקהיד מרטין, כחלק מהשאלה אם לבחור בפתרונות זמינים יותר ומהירים יותר. הבחירה בקונסורציום צרפתי משקפת את רצונה של פריז לשמר יכולות תעשייתיות וביטחוניות עצמאיות, גם כאשר הצורך המבצעי דוחף לפתרונות מיידיים יותר.
התרעות פיקוד העורף