אל"ם ס' הוא מפקד "נחלת בנימין", שמה של היחידה המיוחדת בחיל האוויר שמתכננת ובונה את כלל התקיפות של החיל במזרח התיכון, ולמעשה בכל מקום נדרש על פני הגלובוס. מדובר למעשה ב"בנק המטרות" המפורסם שצה"ל מכין מול כל זירת עימות.
מאז, תחת פיקודו "נחלת בנימין" הייתה אחראית לעשרות אלפי תקיפות אוויריות בעזה, בלבנון, בסוריה, בתימן, בקטאר, וכמובן באיראן. אנשי היחידה מקבלים מהמודיעין את המטרות את חומר הגלם ובונים את התוכנית המבצעית לתקיפה; כמה מטוסים, איזה סוג של חימוש, איך פועלים שהנזק יהיה ממוקד בלי נפגעים בלתי מעורבים, איך פוגעים ביעד אדם בתוך בונקר תת קרקעי מבלי לאפשר לו להימלט ברגע האחרון או אפילו תוך כדי התקיפה. ב"נחלת בנימין" משרתים חייילים וחיילות טייסים, נווטים, מדריכי סימולציה בחיל האוויר, מהנדסי בנין, אנשי חקר ביצועים ועוד.
"בכל בונקר שנסראללה היה נכנס אליו, היינו הורגים אותו"
מאז סיום מלחמת לבנון השנייה באוגוסט 2006 ועד למבצע "סדר חדש" שבו חוסל ביום שישי 27 בספטמבר 2024, היה ברור לכל ישראלי שמנהיג חיזבאללה חסן נסראללה "מתחבא בבונקר", עמוק מתחת לאדמה. לכולנו נאמר שמנהיג חיזבאללה לא העז במשך שנים לצאת אל פני הקרקע ולהיראות בציבור, אפילו את הנאומים הפומביים שלו הוא היה מצלם מראש ומקרין לתומכיו.
ס' מסביר: "ליווינו את נסראללה הרבה מאוד זמן. הכרנו את הדירות שלו. את הבית של אישתו את מקומות החירום והמקומות בהם הוא הסתתר. אבל האמת היא שרוב הזמן הוא לא הסתתר בבונקר. היו זמנים שנסראללה חי בפנטהאוז בקומה 8 בבניין מגורים בדאחיה. במקרים שבהם הוא נדרש להסתתר, הוא היה משתמש במעלית מיוחדת שהותקנה עבורו".
"הוא אולי חי בבונקר מבחינה רעיונית, אבל מעשית הוא לא היה כל הזמן מתחת לאדמה. מבחינה מבצעית, לנו זה לא באמת שינה. בכל בונקר שאליו הוא היה נכנס, היינו הורגים אותו. היו לנו תוכניות תקיפה רלוונטיות לכל מבנה ולכל בונקר", הוא מציין.
בנוגע למבצע התקיפה שבו חוסל נסראללה, אומר הקצין כי "היו למנהיג חיזבאללה מקומות טובים יותר להגיע אליהם באותו היום מבחינת המיגון, אבל הוא העדיף להגיע דווקא לבונקר הספציפי שבו חיסלנו אותו. מדובר היה במקלט בעומק האדמה שמוקם מתחת למבנה מגורים רב-קומות. התקיפה עצמה נמשכה כמה שניות. המטוסים שיגרו טילים במטרה לכלוא את יושבי הבונקר בתוכו, מבלי יכולת לחלץ עצמם החוצה".
הוא מספר: "לפני התקיפה שאלתי את מפקד יחידת החילוץ של פיקוד העורף כמה זמן לוקח לאנשים שלו להגיע בזירת הרס כמו הזירה של הבונקר של נסראללה. הוא אמר לי שבתוך שש שעות הוא יכול לחלץ את הלכודים. הבנתי שבלבנון הם פחות מאורגנים ושאני צריך למנוע למשך 12 שעות שמישהו יתקרב לאתר ההרס וינסה לחלץ ניצולים. רצינו לוודא שנסראללה ימות, אם לא מהפגיעה הישירה אז מאיבוד דם או מחנק בשל חוסר חמצן".
לדברי אל"ם ס', לא רק הבונקר הותקף באותו הערב אלא גם הוקרס כל בניין המגורים שמוקם מעליו. "לאחר התקיפה ראינו אופנוע שמגיע ואנשיו ניסו להיכנס דרך פיר סמוך", הוא משתף, "מיד לאחר מכן הם הביאו דחפור כדי לחלץ בין ההריסות. אז תקפנו את הדחפור. לאחר זמן הגיע דחפור שני, וגם אותו תקפנו והשמדנו. הדחפור השלישי כבר לא הגיע".
"נראתה לא רע": כך חוסל רמטכ"ל חיזבאללה בבית המאהבת
"לפי התמונות שקיבלנו המאהבת שלו נראתה לא רע", מספר סא"ל ס', "הוא ניהל איתה רומן ארוך. ידענו מתי הוא מגיע עליה וכמה זמן הוא נמצא איתה. הרומן הזה נמשך מספר שנים, ותמיד הינו שם בידיעה. הוא היה איש מאוד מרכזי בחיזבאללה וידענו שהחיסול שלו יהיה דרמטי בתוך הארגון. החלטנו שאנחנו תוקפים את הדירה של המאהבת כשהוא מגיע אליה. התקיפה היתה מדויקת ועוצמתית והם חוסלו מהפגיעה".
לדברי הקצין, חיסול מסובך יותר לביצוע היה זה של איברהים עקיל, ראש מערך המבצעים של חיזבאללה ומפקד כוח רדואן שבוצע ב-20 לספטמבר 2024. היעד אמנם חוסל, אבל הנזק האגבי היה גדול: בנין בניין קרס מעוצמת התקיפה שביצע חיל האוויר.
גם חיסול מחליפו של נסראללה האשם ספי א-דין היה דרמטי. הוא בוצע ימים ספורים לאחר שנכנס לתפקיד, וגם א-דין נהרג בתקיפת הבונקר בו הסתתר. "גם במקרה הזה ירינו 83 טילים, אבל הסיכול עצמו היה הרבה יותר מאתגר", מגלה אל"ם ס'.
הוא מסביר: "בדקנו איך אנחנו מצליחים לפגוע במנהרה ולא מאפשרים לו לצאת בכל דרך ברגע שאנחנו תוקפים. ישבנו שעות לתכנן, אבל לא הינו סגורים עד הסוף. ברגע מסוים אחד הקצינים לקח את המפה של הבונקר שהייתה לנו, הפך אותה ואז פתאום ראינו תמונה אחרת שהייתה לנו הרבה יותר ברורה".
התקיפה שנעצרה הייתה משנה את ההיסטוריה
"התקיפה של 11 באוקטובר הייתה אמורה לשנות את המציאות, את ההיסטוריה", אמר הקצין, "הטייסים היו בדרך לדאחיה. כל צמרת חיזבאללה, כל המפקדים, היו מרוכזים באותם מבנים. המטוסים היו כבר באוויר כאשר הדרג המדיני הנחה אותנו להסתובב. אין לי ספק שבאותו ערב היינו מחסלים במכה אחת את כל צמרת ארגון חיזבאללה. אין לי ספק שהמערכה כולה הייתה נראית אחרת. הערב הזה היה צומת מאוד משמעותי, הינו חוסכים מאות טון של פצצות שהורדנו במהלך המלחמה אחר כך".
לדבריו, במצב הנוכחי שנוצר לאחר חתימת מזכר ההבנות בין ארצות הברית ואיראן ישראל חסומה למעשה מלתקוף בדאחיה עד להודעה חדשה. אבל בזמן הזה, ב"נחלת בנימין" ממשיכים לעבוד.
המטוסים כבר חומשו לתימן – ונשלחו לחיסול דרמטי בעזה
המנהרה חוצה את בית החולים ממערב למזרח, כאשר מרכז הפיקוד שבבטן האדמה שבו נפגשו שתי הדמויות הכי בכירות של חמאס באותה תקופה נמצא במרחק 10 או 20 מטרים בלבד מחדר המיון. אחד הפירים לעומק המנהרה אפילו מוקם בקצה רחבת האמבולנסים.
התוכנית לתקוף מהאוויר את המנהרה הוכנה מראש על ידי "נחלת בנימין". המידע המודיעני נכנס ונתן חלון הזדמנויות של דקות לתקוף. הדרג המדיני אישר את הסיכול. ביחידה הבינו שיש להם פרק זמן מוגבל ביותר, והתוכנית היתה אמורה להיות כזאת שפוגעים והורגים את כל מי שהמנהרה מבלי לפגוע החולים או המבנה והציוד של בית החולים.
המטוסים היו אמורים להגיע משלושה כיוונים שונים, להטיל עשרות טון של פצצות על כמה נקודות של המנהרה, להקריס אותה ולכלוא בתוכה את בכירי החמאס עד שימותו בייסורים מחנק ואובדן דם.
התוכנית הייתה שהטילים יפגעו בו-זמנית בדחוף נקודות במקטע המרכזי. בגלל קוצר הזמן ב"נחלת בנימין" הזניקו את מטוסי הקרב שהיו ערוכים ומחומשים לצאת לתקיפה באותן דקות ממש בזירה אחתר לגמרי – בתימן. הטייסים קיבלו תדריך מהיר מהיכן להגיע וכל אחד באיזו זווית להיכנס לתקיפה והטלת החימוש כך שהוא יפגע בדיוק מלא במטרה יהיה מספיק קטלני ולא יגרום לנזק אגבי בבית החולים.
בתוך פחות מ-20 שניות מרגע שהמטוסים נכנסו לתקיפה המטרה הושמדה בדיוק מלא. החמאס ניסה לשלוח למקום דחפור כדי לחלץ את בכירי הארגון הכלואים במנהרה אבל מטוס נוסף נכנס לפעולה והשמיד את הדחפור. במקביל לוחמי חטיבת גולני התקדמו במהירות למרחב בית החולים וכבשו את המקום ומנעו מחמאס להוציא את גופות הבכירים.
"אז ההכנה של אחת התקיפות עברנו על מה שיש לנו בתוכניות התקיפה על צבא סוריה. מצאנו צירי תקיפה עוד ממלחמת יום כיפור. אבל מהר מאוד הבנו שאנחנו חייבים לרענן את התוכניות. כאשר החל להתגלגל המבצע להשמיד את הצבא הסורי מיד הוצאנו את התוכניות והתחלנו לעבוד כאשר כל הזמן אנחנו מעדכנים ומוסיפים עוד ועוד מטרות בתוך זמן קצר הושמדנו את כל הצבא הסורי לא איפשרו נפילה של נשק שיגיע לידים לא אחראיות", הוא מסביר.
חיסלנו 2,000 אנשי בסיג', זה לא עזר
"כאשר אתה מתכנן מהלכים כאלה, שבהם תוקפים מדינה ענקית בסדר הגודל של איראן, יש סל מטרות שאתה צריך לתקוף קודם כל כדי לפתוח את הדרך", מספר אל"ם ס'.
"מעבר לכל אלו, יש מטרות שמוגדרות אצלנו 'ברזלים': גשרים, מפעלים, תעשיית נשק ואנרגיה. מה שלמדנו מהמלחמה על האויבים שלנו שהם מספיק מפוזרים במרחב וזה משפיע אבל לא מכניע. בכלל ראינו כי יכולת השיקום של איראן היא מדהימה היכולות ההנדסיות שלהם היא גבוהה. זה מטריד", הוא מסביר.
אך"מ ס' מוסיף: "כאב להם שפגענו במפעלי הפלדה ותעשיית האלקטרוניקה, אבל הם משתקמים מהר מאוד. תקפנו יום אחד את הגשרים והצלחנו, הורדנו 20 פצצות והקרסנו שמונה גשרים. כמה ימים אחרי זה ראינו שהם בנו פלטפורמה והם שיקמו אותם. העובדה כי במשך שנים המדינה היתה תחת סנקציות גרמה להם לבנות תעשיה מקומית והם התחילו ליצר כמעט כל דבר. במיוחד בנושא הנשק".
"ב'שאגת הארי' הלכנו על כיוונים הללו של מערכי היצור במטרה לדחות את הפעם הבאה. התעשייה האיראנית חטפה שם חזק. מתי הם יחזרו לייצר? יעבור עוד זמן לשקם את מה שפגענו להם. אבל הם עובדים כבר על השיקום" אומר אל"ם ס'.
התרעות פיקוד העורף