סקר התמותה בעזה, שפורסם בכתב העת הרפואי The Lancet Global Health והפך לאחד המקורות המצוטטים ביותר להערכת מספר ההרוגים במלחמת ישראל–חמאס, עומד כעת במוקד ביקורת חדשה. מכתב שפורסם לאחרונה בכתב עת רפואי בריטי מעלה סימני שאלה באשר לאמינות הנתונים והמסקנות שעלו מן הסקר, ומציג שורה של פערים שלטענת מחבריו מחייבים בחינה מחודשת של תוצאותיו.
את הביקורת פרסמו פרופ' אמריטוס סרג'יו דלה־פרגולה מהאוניברסיטה העברית בירושלים והחוקר העצמאי מארק זלוצ'ין, והובאו לפרסום על ידי הג'רוזלם פוסט. השניים ניתחו את הנתונים שפורסמו לציבור במסגרת הסקר ובחנו את אופן בניית המדגם, שיטת האיסוף וההתפלגות הדמוגרפית של המשיבים.
בנוסף, בשני הצוותים נמצאו מאפיינים דמוגרפיים חריגים ביחס לשאר קבוצות הסקר. בין היתר זוהו שיעור נמוך יותר של ילדים וגודל ממוצע קטן יותר של משקי בית. לטענת החוקרים, הבדלים כאלה עשויים להשפיע על התוצאות הסופיות ועל האומדנים שהופקו מהנתונים. לדברי דלה־פרגולה, "אומדני תמותה ברמת האוכלוסייה אמינים רק במידה שבה המדגם שעליו הם מבוססים מייצג את האוכלוסייה". הוא הוסיף כי הניתוח שביצעו השניים מעלה שאלות מהותיות בנוגע למידת הייצוגיות של הסקר וליכולתו לתמוך בהערכות תמותה ברמה ארצית.
למרות שהפרסום הוגדר כמכתב למערכת ולא כמאמר אקדמי שעבר ביקורת עמיתים, הוא זכה לתהודה רחבה והופץ בקרב גורמים בינלאומיים רבים. כעת, עם פרסום הניתוח החדש של דלה־פרגולה וזלוצ'ין, מתווסף נדבך נוסף לוויכוח המתמשך סביב הנתונים, המתודולוגיה והאופן שבו נאמדים ממדי האבדות במלחמה ברצועת עזה.
התרעות פיקוד העורף