שושני הסביר את השתלשלות האירועים שהובילה לצעד של צה"ל ומשרד הביטחון: "אחרי שנים שבהן שני הגופים האלה לא ידעו לדבר אחד עם השני, החליטו לפני שלושה חודשים שהם כן. פתאום כל מי שהוכר כפוסט-טראומטי נפסל באופן אוטומטי משירות כלוחם", טען. "יש פה אנשים שהוכרו לפני עשור והמשיכו לעשות מילואים כל השנים, והכול היה בסדר. יש פה כאלה שנפצעו במלחמה הזאת, ויש כאלה שנפצעו קודם".
לדבריו, המדיניות הגורפת משיגה את התוצאה ההפוכה: "מחפשים את הבעיה מתחת לפנס", אמר. "היו אכן עשרות חיילי מילואים וסדיר שהתאבדו במלחמה הזאת. אתה יודע כמה מהם היו מוכרים כפוסט-טראומטיים בהכרה סופית של משרד הביטחון? התשובה היא אפס. האנשים שהולכים ומבקשים הכרה הם לא האנשים המסוכנים. האנשים שמפחדים לבקש הכרה כי יפסלו אותם ממילואים, אלה שלא מוכנים לדבר על הבעיות שלהם - אלה האנשים עם המסוכנות".
שושני חלק עם המאזינים את האבסורד שחווה על בשרו: "לפני המלחמה הזאת חתמתי התנדבות במשך עשור והמשכתי לעשות מילואים בפלוגה שלי. נכנסתי לבית חנון, וכשהיה אירוע, אני הייתי זה שרץ החוצה יחד עם חברים כדי להביא את הפצועים. בשנה שעברה עשיתי 103 ימי מילואים. בהקפצה האחרונה, באירוע של איראן, קיבלתי חייגן. אחרי כמה ימים השליש התקשר ואמר לי שאני פסול מלחימה. זה מעליב מאוד".
"לפני המלחמה לא ראיתי חדר של פסיכולוג או פסיכיאטר מבפנים מעולם"
למרות הקושי, שושני, אב לארבעה שעבד בתפקידים בכירים בהייטק, נחוש להמשיך במאבק יחד עם מאות לוחמים נוספים. "לא חזרתי לעבוד מאז המלחמה, ואני כנראה גם לא אחזור לעבוד בעבודות המלאות סטרס שעבדתי בהן", סיפר, אך הדגיש כי הוא וחבריו מחויבים להגנת המדינה: "אני נמצא בקבוצת וואטסאפ עם מאות אנשי מילואים, לוחמים כמוני. הם אומרים 'נמות ולא נתגייס'? בקבוצה שלנו הלוגו הוא 'נמות ולא נשתחרר'. שלא יהיה ספק, אנחנו ננצח".
התרעות פיקוד העורף