שיה הוא בוגר חיל האוויר ושירת בו כ-30 שנה: "התחלנו לפני 9 שנים לעסוק בתחום הרחפנים", סיפר. "החברה הוקמה לפני כשנה וחצי ומעסיקה כ-40 עובדים, ומה שאנחנו עושים זה לחפש פתרון לאיומים המוגדרים רק"ק: רום קרוב לקרקע".
קישוריות זו היא בעצם ליבת המערכות. הן יכולות לזהות את האיום כאשר מדובר ברחפן יחיד, וגם לאתר, לזהות ולבודד פרטים בתוך נחילי רחפנים: "כל רחפן יכול להתגלות בכמה מחלקי המערכת ולכן צריך לזהות אותו במדויק ולהפנות אליו טיפול, בהתאם להגדרת אופי האיום, כלומר אם זה איום מיידי או רחוק, איום גדול או קטן. בניגוד לאמצעים אחרים, המערכות האלו מסוגלות לטפל גם ברחפנים המופעלים באמצעות סיב".
האתגר המבצעי של המרחב האווירי הנמוך (רום קרוב לקרקע) מאופיין בהתפשטות מהירה של פלטפורמות בלתי מאוישות בסביבות אזרחיות, ביטחוניות והיברידיות, לצד חיישנים ואפקטורים רבים, עומסי נתונים קיצוניים וקצבי אירועים גבוהים, לעיתים קרובות ללא תמונת שמים מאוחדת או שליטה מרכזית.
האתגר המרכזי הוא מבצעי מערכתי: יצירה של תמונת מצב מדויקת בזמן אמת, תיעדוף איומים, תיאום פגיעה בעומסים גבוהים ותחת אילוצים רגולטורים ודרישות בטיחות. הדבר מוביל לחוסר יעילות, לעיכובים בקבלת החלטות וסיכונים לנכסים, תשתיות וחיי אדם. התמודדות עם איומי UAS דורשת כיום תגובה מערכתית אחת, המסוגלת לפעול בעומסים קיצונים, אינטגרציה רב שכבתית ותרגום מודעות לפעולות בזמן אמת.
הפיתוח כולל מערכות לסיכול אותות כדי לשבש גלי נהיגה של רחפנים, מערכות לאימות חזותי אלקטרו-אופטיות המכילות אפשרויות לזיהוי בחושך או בשעות האור ולקיים מעקב אחר האיום המתהווה, מערכת מכ"ם התומכת במעקב רב מטרות עם יכולת סיווג והפרדה בין תנועת ציפורים או כלי רכב לאיום מרחפנים ומערכות חיישנים לזיהוי, מעקב ובקרה, אחר תנועה של מרכיבי האיומים.
תכלית עבודת המערכות היא לנהל עומסים בעולם האמיתי באופן שגרתי: אלפי מטרות במקביל, מאות נכסים הטרוגניים ופעולות רב משתמשים תחת לחץ. הארכיטקטורה, המודעות הסביבתית וממשק אדם-מכונה מבטיחים יציבות, רציפות והחלטות מבוקרות בתוך סביבת אי ודאות. בחברה מדגישים כי היא נולדה בשטח ומייצרת שליטה, תיעדוף, תיאום, אינטגרציה, שקיפות, פיקוח והפחתת עומס קוגניטיבי ומקשרת למודעות פעולה, עם מינימום של אלתורים.
האיומים שעימם יכולות המערכות להתמודד מופעלים כלפי שדות תעופה ונמלי ים, בסיסים וכוחות צבאים נייחים או מתמרנים, כוחות משטרה וארגוני ביטחון, אזורי תשתיות לאומיות קריטיות, מתקנים אסטרטגיים, רשויות אזרחיות וגם כמכלולי הגנה על אירועים גדולים.
המיירט שפותח להתמודדות עם רחפנים או נכסי איום גדולים מסוגל להגיע לגובה של 3,000 רגל (כקילומטר אחד), לטוס במהירות של 100 מטר בשנייה ולמרחק של לפחות 10 קילומטרים. הטיסה יכולה להיות אוטונומית לחלוטין, או נשלטת בידי מפעיל. הוא בעצם "משוחח" עם עולם המטרות, וביכולתו ליירט, לחסום, לשנות סיווג איום ובעצם להשתלט על החלטות המערכת, והוא יודע גם להתמודד עם בעיה של זיהוי שגוי ויש לו יכולת לסווג בעייתיות.
התרעות פיקוד העורף