הטעיה והפתעה
ביום שני לפנות בוקר, המטוס שנחת בינתיים בשדה התעופה באנטבה, אוגנדה, נעמד מול הטרמינל הישן. החטופים הועברו לאולם המרכזי בטרמינל המוזנח, שלא היה בשימוש, ורובם נאלצו לשבת על הרצפה. היו שחשבו כי אוגנדה היא מדינה ידידותית והשחרור קרוב. כולם הסכימו שעדיף להיות על הקרקע מאשר באוויר. אל ארבעת החוטפים הצטרפו מחבלים שהמתינו להם בטרמינל.
למחרת היום הוצב שולחן ליד אחד הקירות באולם המרכזי, ולצידו נפרץ פתח בקיר. על השולחן הוצבו ערימות של דרכונים, ממוינים. המחבלים הסבירו שעל מנת להקל על החטופים, חלק מהם יועברו לחדר הסמוך. כשהחלו בקריאת השמות, היה ברור שקוראים לישראלים. לאט לאט קמו הישראלים ועברו דרך הפתח הצר.
בימים שלישי ורביעי הועברו כל החטופים "הזרים" בשתי טיסות לפריז. הם התקבלו שם על ידי שירותי הביון הצרפתיים. חלקם סירבו לשתף פעולה וביקשו ללכת לדרכם, אחרים נענו לבקשת הצרפתים ו"נציגים משגרירות ישראל" (אנשי מוסד ושב"כ), לספר מה קרה. בדירות שונות בעיר נערכו במקביל פגישות וחקירות שהובילו למידע רב ערך שנאסף: על המבנה, על שגרת היום, על התיאור החיצוני וההרגלים של כל מחבל ומחבלת ועוד פרטים קטנים שיצרו את תמונת המודיעין הרחבה.
זיידל וחייל נוסף נסעו לפתח תקווה במטרה להשיג מכלי תרסיס בצבע שחור. אלא שהיה זה בשבת בבוקר וכל החנויות היו סגורות. התוכנית שעלתה הייתה לפרוץ לחנות "טמבור" ששכנה ליד השוק, להביא משם ארגז, ולאחר מכן לפצות את בעל העסק. רגע לפני שבירת הדלת ראה זיידל שלט קטן ועליו "כתובת לשעת חירום". הם הגיעו לדירה, אך את בעל החנות מצאו לבסוף בבית הכנסת הסמוך. הוא צעד עמם לחנות והפקיד בידיהם ארגז שלם. כשחזרו ליחידה, חלונות הרכב כבר היו מכוסים בעיתונים - ומלאכת הצביעה החלה.
הצילומים החשאיים
המוסד הציב אדם מטעמו במגדל הפיקוח, וגם אפשר לפתוח מקטע בגדר המקיפה את שדה התעופה, דרכו התבקשו אותם אנשי עסקים להיכנס בג'יפים שלהם ולדהור לעבר המטוסים החונים. המשימה: העברת הפצועים לבית החולים בבירת קניה.
עם שובו לניירובי הוא ישב במלון הילטון, שבו השתכן, וכתב דוח סודי שכלל פרטים נוספים ששימשו את טייסינו בדרכם למחרת. כמה גלילי פילם שצילם הוטסו בו ביום לישראל לצורך פיתוח. הם נחתו על שולחנו של ד' אחר, איש יחידה 432 – היחידה הטכנולוגית של אמ"ן.
רבין בחן את התמונות וראה ש"השטח נקי". לא היו בשדה התעופה איומים כמו טילים נגד מטוסים, מחסומים על נתיבי הטיסה ועוד. ניתן היה לראות שקיים קשר בין שדה התעופה החדש והפעיל ובין הטרמינל הישן שבו הוחזקו בני הערובה, וכי המטוסים הנוחתים יכולים לנוע לעבר הטרמינל הישן ללא קושי.
בזמן שהמטוסים כבר היו באוויר, ראש הממשלה רבין החליט סופית לאשר את המבצע. וכל השאר היסטוריה. את הערכתו למוסד ולעובדיו הביע רבין במכתב אישי ששלח לראש המוסד. מעניין לציין שבין המברכים את מדינת ישראל והמוסד על ההצלחה היה ראש המודיעין הצבאי של איראן דאז.
התרעות פיקוד העורף