״התחילו להבין שאחרי שאיראן נחלשה יחסית, טורקיה ממלאת את הוואקום שנוצר באזור. זו לא תופעה חדשה, אלא תופעה שישראל רק עכשיו מתחילה להפנים". לדבריו, אחת הדוגמאות הבולטות היא השיח שמובילים בכירי השלטון באנקרה נגד ישראל. ״אנחנו שומעים באופן קבוע הצהרות אנטי ציוניות, שלעתים אף גולשות לאמירות בעלות אופי אנטישמי. אלה דברים שאינם מפתיעים אותי, משום שהם הפכו לחלק מהשגרה".
לדברי ד”ר כהן ינרוג’ק, ישראל מתקשה להתמודד עם טורקיה משום שמדובר ביריבה מסוג שונה מזה שהכירה בעבר. ״זו אינה מדינה שמוגדרת באופן רשמי כאויב, ולכן גם הכלים שישראל רגילה להפעיל מול מדינות ערב או מול איראן אינם מתאימים כאן. אנחנו חייבים לגבש אסטרטגיה ייעודית, כי מדובר באתגר שמדינת ישראל עדיין לא השכילה להתמודד איתו".
לדבריו, טורקיה אינה מסתפקת בהצהרות חריפות אלא מנהלת מערכה עקבית ומתוכננת של דה לגיטימציה נגד ישראל בזירה הבינלאומית. ״הם לא רק מגנים את ישראל. הם מייצרים מונחים חדשים, מחדירים אותם לתקשורת ולהצהרות הרשמיות ומנסים לעצב את השיח הבינלאומי. זו עבודה שיטתית מאוד. הם חושבים על כל הצהרה, על כל מילה ועל ההשפעה שלה".
לדבריו, אחת הדוגמאות לכך היא האופן שבו בכירי השלטון הטורקי מגיבים לטענות בנוגע לרצח העם הארמני. ״במקום להתווכח על הנושא עצמו, הם מיד מעבירים את הדיון לעזה ומנסים לקבוע מחדש את מסגרת השיח. זו שיטה קבועה. הם רוצים לקבוע באילו מושגים העולם ידבר".
לטענתו, הבעיה המרכזית היא שישראל מסתפקת בתגובה במקום ליזום. ״מאז 7 באוקטובר אנחנו בעיקר מגיבים. הם מוציאים הצהרות ואנחנו מגיבים אליהן. בפועל אנחנו משחקים לפי סדר היום שהם קובעים".
במקום זאת, הוא מציע שישראל תעבור למדיניות יוזמת. ״לא מספיק להגיב. צריך גם ליזום. אני קורא לזה ‘אסטרטגיית מראה’. אם הם בוחרים לגנות את ישראל באופן שיטתי, גם ישראל צריכה ליזום מהלכים מדיניים והסברתיים שיחייבו אותם להגיב. אסור להיות רק בצד שמחזיר את הכדור".
ד”ר כהן ינרוג’ק מותח ביקורת גם על אופן פעילותה של ההסברה הישראלית מול טורקיה. לדבריו, הפעילות הקיימת מתבצעת בעיקר בעקבות אירועים נקודתיים ואינה נשענת על אסטרטגיה סדורה. ״אני לא רוצה שמשרד החוץ רק יגיב. אני רוצה שהוא יתחיל ליזום. זה כמו משחק טניס שבו הצד השני יורה לעברך כדורים ללא הפסקה, ואתה רק מנסה להחזיר אותם. ישראל צריכה להצטייד במכונת כדורים משלה, ליזום מהלכים ולחייב גם את הצד השני להתמודד עם סדר היום שהיא קובעת".
אחת ההמלצות המרכזיות שלו נוגעת לזירת ההסברה. ״ישראל כמעט שאינה מדברת לציבור הטורקי. יש יותר מ-85 מיליון דוברי טורקית בטורקיה, ועוד מיליונים באירופה ובמדינות נוספות. חייב להיות מערך הסברה מסודר בשפה הטורקית, עם פעילות רציפה ולא רק תגובות נקודתיות בזמן משבר".
לדבריו, לא מדובר בתרגום אוטומטי של הודעות רשמיות, אלא במערך מקצועי ומתמשך. ״צריך להפעיל חשבון רשמי בשפה הטורקית ברשת X, שיפעל באופן קבוע ויסביר את עמדות ישראל. לא ציוץ אחד בעקבות אירוע, אלא פעילות שוטפת. כשישראל כן מפרסמת מסרים בטורקית, רואים שיש להם חשיפה ואינטראקציה גבוהה מאוד. יש כאן פוטנציאל שישראל פשוט לא מנצלת".
לדבריו, המתיחות בין ישראל לטורקיה כבר אינה נובעת רק מאינטרסים מדיניים. ״בעבר היה אפשר להסביר את חילוקי הדעות באמצעות אינטרסים שונים, אבל היום אנחנו רואים משהו עמוק יותר. כשארדואן מציג את המאבק בציונות כחלק מהמאבק על עתידה של טורקיה, מדובר כבר בעימות בעל ממד אידיאולוגי. לכן גם התגובה הישראלית צריכה להיות רחבה יותר ולא להסתכם בהודעות דוברות".
לצד הביקורת על הדרג המדיני, הוא סבור שגם האקדמיה בישראל צריכה להעניק מקום משמעותי יותר ללימודי טורקיה. ״משקיעים הרבה בלימודי ערבית ופרסית, ובצדק, אבל טורקית כמעט שאינה זוכה לתשומת לב. אם רוצים להבין את אחת המדינות המשפיעות באזור, צריך להכשיר יותר חוקרים ואנשי מקצוע שמכירים את השפה, התרבות והחברה הטורקית. ככל שנבין טוב יותר את החברה הטורקית ואת האופן שבו מתקבלות שם החלטות, כך נוכל להתמודד בצורה טובה יותר עם האתגרים שהיא מציבה".
עם זאת, הוא מדגיש כי לצד הצורך להתמודד עם המדיניות הטורקית, ישראל צריכה להימנע ככל האפשר מהידרדרות לעימות ישיר. ״אנחנו חייבים להימנע מהפיכת טורקיה לאויב פעיל. ככל שזה תלוי בנו, צריך לעשות הכול כדי שלא נגיע לעימות צבאי. אין ספק שגם לארצות הברית יש תפקיד חשוב בריסון המתיחות, וצריך להיעזר בה כשצריך. אבל את זה נכון לעשות מאחורי הקלעים ולא באמצעות כותרות פומביות".
לדבריו, פנייה פומבית לוושינגטון עלולה גם לפגוע בתדמיתה של ישראל. ״כשזה נעשה לעיני כולם, זה יוצר רושם כאילו ישראל אינה מסוגלת להתמודד בעצמה ופונה לארצות הברית כדי שתפתור לה את הבעיה. ישראל היא מדינה חזקה, ולכן גם אם היא נעזרת בארצות הברית, היא צריכה לעשות זאת באופן דיסקרטי, מבלי לשדר חולשה".
לסיום הוא מזהיר כי הקרב מול טורקיה אינו מתנהל רק בזירה המדינית או הביטחונית. ״זו גם מלחמה על התודעה. מי שקובע את השפה ואת המסגרת שבה העולם מדבר על ישראל, משפיע גם על הדרך שבה העולם תופס את המציאות. ישראל חייבת להבין שהמאבק הזה מתנהל מדי יום, ולהתחיל ליזום במקום רק להגיב".
התרעות פיקוד העורף