"אם קורס טיס אמור להיות קשה ועצים, זה מוסיף לו רובד מנטלי", סיפר ע' על חוויותיו כחניך קורס טיס בזמן שהתותחים רועמים מסביב. 7 באוקטובר תפס אותו וחבריו כחיילים צעירים בתחילת הדרך. "היינו בבסיס חסרי אונים ולא מבינים מה קורה, משם והלאה זה חידד את השאלה למה: בעוד שחברים שלי בבית נלחמים ונפצעים, אני 'יושב ועושה תואר באוניברסיטה'. התגייסתי לתפקיד הכי משמעותי בצה"ל, ובסוף לא השתתפתי במלחמה", אמר ע'.
הוא הוסיף ואמר: "בשיח עם החברים והמפקדים, הבנתי שיש פה השקעה לטווח ארוך, והתור שלי לשמור על הבית מתקרב: בזמן שהחברים שלי המדהימים ינוחו ויהנו להם בתאילנד, אני אהיה פה כדי לשמור על הבית".
על טקס הסיום שמתקרב מחר, אמר: "התחושות מטורפות, זו חוויה ארוכה, ענקית ומלמדת שנגמרת - וממש מתחילה לה דרך חדשה. זה אירוע גדול שמסכם את השנים והדרך הזאת. כולם מתרגשים. אנחנו הלוחמים כאן וגם המשפחות שבבית, כולנו מחכים לרגע הזה, לקבל את הכנפיים".
סגן ע' שיתף: "זה היה מין חלום מאוד רחוק. כשהגעתי לשלב הראשון ראיתי מאות אנשים מסביבי, ושאלתי מה הסיכויים שאני אעמוד בסוף על מגרש המסדרים", שיתף ע'. "אבל אם לא תאמין בעצמך, הדרך הזאת תהיה מאוד קשה, אין מישהו אחר שיעשה את זה בשבילך".
הוא הודה למשפחה שלו על החינוך והתמיכה, אבל יותר מכול הוא רצה לומר תודה למי שניווטה איתי בתקופה המאתגרת הזו. "בת הזוג המדהימה שלי, אני כלום בלעדיה. היא הולכת איתי לאורך כל הדרך, ברגעים הקשים והטובים. כיף לחזור אליה הביתה לאחר עבודה קשה במהלך השבוע, זה נותן הכול", סיפר.