עם זאת, ניתוח המאפיינים הטכניים של המערכת מצביע על פוטנציאל דו-שימושי, אזרחי וצבאי, בעל משמעויות רחבות יותר. מערכת HTRS-100 מספקת תמונת מצב אווירית תלת-ממדית בטווח של 80 עד 100 מיילים ימיים - כ-150 עד 185 קילומטרים. טווח זה מכסה לא רק את שמי דמשק, אלא גם חלקים נרחבים מלבנון ואף חודר למרחב האווירי של צפון ישראל.
המערכת כוללת מכ"ם מעקב ראשוני הפועל בתדר S-band ומשלב אלגוריתמים מתקדמים לדיכוי רעשי סביבה ומזג אוויר. לצד זאת, היא כוללת גם מכ"ם מעקב משני עם מערכת חקירה לזיהוי עמית-טורף, IFF, התומכת גם במצבי חקירה צבאיים מורכבים. אחד המאפיינים המרכזיים של המערכת הוא ארכיטקטורת יתירות, המאפשרת לה להמשיך לתפקד באופן חלקי גם במקרה של פגיעה או כשל אלקטרוני. תכונה זו מעניקה לה רמת שרידות גבוהה יותר מול אמצעי לוחמה אלקטרונית, והופכת אותה לכלי המסוגל לספק נתוני זמן אמת ברמת אמינות גבוהה.
הוואקום הרוסי והאיראני
המערכת הטורקית אינה מוצבת בחלל ריק. היא מחליפה או משלימה מערכות גילוי רוסיות ואיראניות, בהן מערכי S-300 ומערכות איראניות דוגמת בוואר-373, שספגו פגיעות או הוכחו כבלתי מספקות במערכות האחרונות. מבחינת ישראל, האפשרות שמערכת טורקית מתקדמת תספק תמונת מצב אווירית רחבה מאזור דמשק נתפסת כהתפתחות שיש לה השלכות על חופש הפעולה האווירי באזור.
צעד חריג נוסף נרשם ב-11 במאי, כאשר ספינת המלחמה הטורקית TCG Meltem ערכה ביקור רשמי ראשון מסוגו בנמל לטקיה הסורי. בהמשך, ב-18 ביוני, ביקרה משלחת צבאית סורית באוניברסיטת ההגנה הלאומית הטורקית באיסטנבול. שורת הצעדים הללו מצביעה על העמקה מוסדית של הקשרים בין הצבאות, גם אם הסכם רשמי שיאפשר גישה טורקית לבסיסים אוויריים בסוריה טרם הושלם.
גורם צבאי אמר כי באמ״ן עוקבים אחר ההתפתחויות בסוריה. לדברי גורם צבאי אחר, אוגדת הבשן פועלת באופן מוגבר בהגנה בגבול סוריה. “יצרנו מכשול פיזי ואנחנו יושבים במרחב אבטחה חזק מכתר החרמון ולאורך כל הגבול בצד המזרחי”, אמר. “אנחנו עוקבים אחרי כל מה שקורה בצד השני ונערכים חזק לכל תרחיש שיכול להתפתח”.
בשלב זה, פריסת מערכת HTRS-100 בדמשק מוצגת רשמית כמהלך אזרחי לשיפור התעופה, אך בישראל בוחנים אותה כחלק ממגמה רחבה יותר: העמקת הנוכחות הטורקית בסוריה, שילוב של יכולות טכנולוגיות מתקדמות במרחב, והאפשרות שבעתיד הדבר ישפיע על חופש הפעולה האווירי של ישראל באזור.
התרעות פיקוד העורף