שלח תקף גם את התפיסה הביטחונית הישראלית בשנים האחרונות: "כל התוכניות, חלקן הזויות, של לעשות סדר חדש במדינה אחרת זו השלומיאליות הכמעט פושעת. אני חושב שהשלטון האיראני יפול מתישהו אבל רק לא יפול בצורה הזו. נכון לעכשיו, נכון להתנהגות הנוכחית שלהם, האיראנים יצאו מחוזקים בגלל ההזייה הזו על חילופי משטר".
בהמשך שלח דן בהסלמה במפרץ הפרסי: "ארה"ב ואיראן מחליפות מהלומות כבר שבוע שני. המחשבה שמאחורי זה מסתתרת תוכנית או משהו יותר גדול שרק באמת חיכה להזדמנות, אני חושב שזו ספקולציה שלנו. אני ממש לא בטוח שזה המצב.
"אנחנו מתחילת האירוע, אולי השבוע השני שלו, מנסים למצוא סימנים בהתנהלות של שני הצדדים כאן, אם בהתחלה סימן השאלה הגדול היה מה מתכוונת ארה"ב עכשיו אנחנו מנסים למצוא סימנים על ההתנהלות האיראנית, האם יש ויכוח פנימי, חילוקי דעות בצמרת המשטר הנוכחי שבאה לידי ביטוי בהתנהלות הנוכחית של איראן כולל התנהלות שנראית מהצד שלנו כלא הגיונית בעליל".
לאחר מכן התייחס לקושי האמריקני להיחלץ מהפלונטר האיראני: "אני קורא את ההתנהלות האמריקנית כמלכוד. לא נראה שיש לאמריקנים מטרה באירוע הזה. המחשבות שלנו שוב שיש תוכנית גדולה שתוביל לשינוי, מה השינוי? אפילו האופטימיים ביותר לא חושבים על שינוי משטר אז אנחנו שואלים לאן זה מוביל.
"אנחנו מכירים בהיסטוריה דברים שכבר יצאו משליטה. אני מתקשה לראות משני הצדדים איזשהו תכנון, איזושהי מטרה, אני רואה בזה יותר התגוששות שבה כל אחד מהצדדים רוצה לחזור למשהו מוסכם, עם תחושת ניצחון, סמליות של ניצחון, בשביל ההבטחות הפוליטיות שלהם.
בעיראק 2003 המטרה הייתה להפיל את סדאם וזה בוצע יחסית מהר וביעילות, הנקודה הייתה כמו כל אדם שעיניו בראשו מה אתה עושה הלאה. פה נדמה היה שהגורם שמושך את הצדדים להפסיק את האש אלה מדינות המפרץ, מדינות שיש להן השפעה משמעותית בוושינגטון. עכשיו גם ההתקפות האיראניות דוחפות את ארה"ב להסלים את האש. אני לא רואה שלארה"ב לא יכולה להיות מטרה סופית אחרת מלבד להגיע להסדר בתנאים פחות משפילים לטראמפ".