"אני רואה דבר מעניין: עד כה איראן מקפידה שלא לירות לעבר שני מקומות, וכשהיה ירי הוא היה סמלי", אמר. "אני מדבר בעיקר על קטאר, שלקחה חלק בתיווך מזכר ההבנות, שהאיראנים כנראה לא הבינו את חשיבותו". לדבריו, מדינות המפרץ צריכות לבחון בזהירות את האופן שבו קטאר משתמשת בעוצמתה המדינית והכלכלית. "אם הייתי אחד מראשי המדינות המפרציות, הייתי מודאג מכך שקטאר משתמשת בכוח רך, בזמן שחברותיה במפרץ מופקרות ומוקרבות בשם הגיאו-פוליטיקה".
"האיראנים צריכים תגובה ישראלית"
לדברי זלקוביץ', ככל שארצות הברית תעמיק את התקיפות ותפגע במטרות אסטרטגיות ואזרחיות שמשנות את תמונת המצב בתוך איראן, כך יגבר הסיכוי שטהרן תנסה לירות לעבר ישראל ולהכניס אותה ישירות למערכה.
"אם מסתכלים על האווירה הגיאו-פוליטית הרחבה יותר, איראן מחממת את המנועים", אמר. "ככל שארצות הברית תעמיק את הפגיעה במטרות אסטרטגיות-אזרחיות, שמשנות את תמונת המצב באיראן, אנחנו עלולים לראות ניסיונות של הרפובליקה האסלאמית לירות לעבר ישראל כדי לייצר תמונת מצב חדשה".
לפי ניתוחו, תגובה ישראלית רחבה עשויה לשרת את המשטר האיראני דווקא בשעה שבה הוא מתמודד עם שחיקה פנימית, מאבקי כוח ולחץ גובר מצד הציבור. היא תאפשר לו להציג את המערכה כמלחמת הישרדות לאומית, לחדש את תחושת האיום החיצוני ולהדק את השורות סביב מוקדי הכוח.
"כל פעם שאיראן יורה עלינו ורוצה לגרור אותנו פנימה לתגובה עוצמתית יותר, זה מסייע למשטר להדק ולחזק את התמיכה בקרב המעגלים שתומכים בו או מחזיקים כלפיו סימפתיה מובנית", הסביר. לדבריו, "האיראנים צריכים תגובה ומעורבות ישראלית כדי לחזק את אחיזתם בבייס. כל תקיפה שלנו מחזקת את השרידות בתוך בסיס התומכים ועוזרת למשטר להגדיל את התמיכה גם בקרב מי שנמצאים באמצע החברה ותלויים בו לפרנסתם".
בין העם האיראני למשטר
זלקוביץ' התייחס גם לשאלה עד כמה ניתן להפריד בין המשטר האיראני לבין הציבור שחי תחתיו. לדבריו, הדיון הזה התחדד כבר בתחילת המלחמה, סביב שאלת הפגיעה במטרות אזרחיות והאם היא משרתת את ישראל או פועלת נגדה.
"היה דיון בתחילת המלחמה אם פגיעה במטרות אזרחיות משרתת את ישראל, וגם אם בכלל אפשר להפריד בין העם למשטר", אמר. לדבריו, יש להביא בחשבון שני נתונים מרכזיים. הראשון הוא היקף ההשתתפות בלוויית עלי חמינאי. "בלוויה השתתפו כעשרה מיליון בני אדם, כמעט עשרה אחוזים מהעם האיראני", אמר.
הנתון השני, לפי הערכתו, נוגע להיקף התלות של חלקים נרחבים באוכלוסייה במוסדות המדינה. "צריך להבין שלפחות 30% עד 40% מהעם האיראני תומכים במשטר או זקוקים לו לפרנסתם". המשמעות, לדבריו, היא שהמשטר אינו נשען רק על כפייה ועל מנגנוני דיכוי, אלא גם על רשת רחבה של אינטרסים, תעסוקה, נאמנויות ותלות כלכלית. לכן, תקיפה חיצונית עשויה לדחוף גם קבוצות שאינן מזוהות לחלוטין עם השלטון להתלכד סביבו.
התרעות פיקוד העורף