"הרמטכ"ל עושה כל מאמץ לא לבטא איזושהי אוריינטציה פוליטית, וזה לא פשוט בימים כאלה", הדגיש. לדבריו, "הדיאגנוזה לא נכונה. העניין הוא חברתי - איפה גדלים ומאיפה מגיעים האנשים האלה. מבית הגידול של אדם מגיעה גם השקפת העולם שלו". הכהן שיתף מניסיונו האישי בדיוני המטה הכללי וטען כי הגבול בין עמדה מקצועית לעמדה פוליטית אינו תמיד ברור. "העניין של הקריטריון מתי סוגיה ועמדה מתחילות להיות פוליטיות - הקריטריון הוא עצמו פוליטי", אמר.
"כשאני התנגדתי במטה הכללי, ב-2008 וב-2009, לנסיגה מהגולן, אמרו שאני מדבר פוליטית, ואני הסברתי שאני מדבר מקצועית. המציאות מוכיחה עד כמה זה היה איום ונורא אילו כיום היו יושבים גורמים עוינים ושולטים על כל עמק החולה. בשאלה אם זה פוליטי או מקצועי, אין קריטריון אובייקטיבי".
בהמשך התייחס הכהן גם לסיכונים הנובעים מריכוז האוכלוסייה והתשתיות במרכז הארץ. "באופן של ניהול סיכונים אישי, כדאי לבן אדם לחשוב אם כדאי לו לגור במרכז תל אביב או ליד נכסים אסטרטגיים", הסביר. לדבריו, מדיניות פיזור האוכלוסייה שאותה קידם דוד בן-גוריון נזנחה עם השנים. "בן-גוריון קבע מראשית הדרך לפזר את האוכלוסייה, כדי שלא יהיה ריכוז גדול בגוש דן, והמדינה של היום דוחפת את עם ישראל לגוש דן", אמר. "מה שעשו בשדה דב, לדוגמה, זו בכייה לדורות. עיר מטרופולינית בלי שדה תעופה - זה לא ייאמן".
הכהן טען כי הפתרון טמון בפיזור רחב יותר של האוכלוסייה ברחבי הארץ. "צריך לשלוח אותם צפונה, דרומה ומזרחה אל בקעת הירדן. צריכים ארבעה מיליון יהודים במרחבי קו ערד-גלבוע".
"הרוב נשארים בחיים"
בהמשך מתח ביקורת על התפיסה המדינית השואפת להביא לסיומם המהיר של עימותים באמצעות הסכמים. "מי שמצפה שזה ייגמר, עושה טעויות כמו ב-2006", אמר. "סגרנו את מלחמת לבנון השנייה בגאווה גדולה שיש הסכם. ההסכם הזה לא החזיק את עצמו אפילו לרגע, כי חיזבאללה ידע איך לעקוף אותו ומיד חזר לשהייה מתעצמת בכל מרחבי דרום הליטני. את התוצאה ראינו ב-7 באוקטובר".
הכהן סיכם בקריאה לבחון מחדש את מערכת המושגים המדינית והביטחונית. "באיזושהי צורה אנחנו צריכים להסתכל באופן ביקורתי על מערכת המושגים שלנו. הרגל מדינית לפעמים מביאה אותנו אל האיום הבא, שהוא גדול יותר", אמר.
לדבריו, "קיסינג'ר היה אומר שהפתרון של הבעיה שאתה מתמודד איתה היום נותן לך כרטיס אל הבעיה של מחר - ולפעמים אל בעיה עצומה יותר".
התרעות פיקוד העורף