סבב הלחימה הזה הולך ונראה יותר ויותר כ"מלחמת הספינים". הרבה רעש ודיבורים, הרבה פחות תוכניות אמיתיות לטווח ארוך. דוברי הרשויות המקומיות בצפון הודיעו לתושבים כי בלילה יישמעו קולות נפץ מלבנון השכנה. ההודעות היו במטרה להרגיע את התושבים כי מדובר בפעילות יזומה של צה"ל.
אבל הלילה לא פוצצו את המנהרות. הדרג המדיני לא יכול לקבל אפילו את ההחלטה הזאת. כפרס ניחומים, לוחמי ההנדסה הקרבית פוצצו כמה מבנים מעל הקרקע. השקט והחשכה של הלילה עושים טוב להפקה של הפיצוצים: הם נשמעים חזק למרחוק, והאש בוהקת מתוך החושך של הלילה. מבחינת הדרג המדיני, צה"ל נותן עבודה בלבנון, אבל לא את כל העבודה.
צבא ארה"ב הגביר באופן משמעותי את מספר התקיפות באיראן. האמריקאים יצאו, בואו נגדיר זאת בזהירות ובנימוס, "יורמים". הם יצאו למערכה כדי לפגוע בשלטון האייתוללות באיראן, לעצור את פרויקט הגרעין ואת פרויקט הטילים הבליסטיים. לצד זאת, לפגוע בפרוקסי האיראני שמחולל טרור בכל מקום.
מה יצא בסוף המהלך? האיראנים הצליחו להפוך את הקערה, ועכשיו הם הגורם המשפיע על כלכלת העולם, כאשר איראן חוסמת את מצר הורמוז ובעזרת הפרוקסי מתימן היא נערכת לסגור גם את מצרי באב אל-מנדב. האמריקאים בקרב מאסף. הם פועלים באזורים בדרום-מזרח איראן. למרות היקף התקיפות, זה לא מה שיביא את איראן להחלפת השלטון, לפרידה מהגרעין ובטח גם לא לפתיחת המצר בהורמוז.
האמריקאים זקוקים לסוג של ספין צבאי: לבצע התקפה רחבה בתקווה שזה ישפיע וישנה את המצב מול איראן. אבל בהיעדר תוכנית ליום שאחרי, בהיעדר הכנסת כוחות קרקעיים למוקדי הגרעין כדי להביא את האורניום המועשר, ולמרחב הורמוז כדי לתפוס שטח שימנע את המצור הימי, בינתיים לא נראה כי האמריקאים בשלים למהלך עצים ועוצמתי של פגיעה בראשי המשטר האיראני, במאגרי דלק, במסילות רכבת, בכבישים ובגשרים.
בישראל נערכים לאפשרות להצטרף ללחימה. מה הסיכוי לכך? 50-50. מה הסיכוי שאחרי הסבב הזה האיראנים ישנו את דרכם? כנראה שזה לא יקרה, לפחות עד לסבב הבא שאחריו.
התרעות פיקוד העורף