לפי המקורות, האפשרות להקים את האזור עדיין נמצאת על הפרק, בעיקר בשכונת תל א-סולטאן ובמערב רפיח. עם זאת, מימושה תלוי בהבנות המדיניות והביטחוניות וביכולת למנוע מצב שבו הסדרים זמניים יהפכו למציאות קבועה, שלפי החשש המצרי עשויה לשרת את תוכניותיה של ישראל ברצועה.
למרות האווירה האופטימית שנרשמה לאחר השיחות שקיימה מצרים עם הפלגים הפלסטיניים, ובצל התמיכה של קטאר וטורקיה במהלך, עדיין קיימים פערים משמעותיים מול ישראל בסוגיית כוח הייצוב. לפי הדיווח, הדרג המדיני והצבאי בישראל מתנה את מתן האישור למהלך בפירוק מלא של נשק הפלגים החמושים ברצועה. במצרים רואים בכך תנאי שקשה ליישמו, העלול להביא לשיתוק התהליך כולו, במיוחד בהיעדר לחץ אמריקאי משמעותי.
במקביל התקיימו ברצועה פגישות שנועדו להקים מפקדה משותפת לכוחות ולהביא קצינים בכירים לצורך הקמת מערכי תובלה וסיוע לוגיסטי. למרות זאת, היקף ההשתתפות הבינלאומית עדיין אינו ברור. כמה מדינות חוששות להיגרר לעימות ישיר עם האוכלוסייה המקומית או לפעול במרחב שבו כללי הפתיחה באש אינם מוגדרים. ישראל, מצדה, ממשיכה להסתייג מהשתתפותן של מדינות מסוימות, ובראשן טורקיה.
מצרים רואה בהשתתפותה בכוח הייצוב צורך אסטרטגי. מטרתה היא למנוע היווצרות של ואקום ביטחוני בגבולה המזרחי ולהבטיח שתישאר שחקן מרכזי בעל יכולת להשפיע על ניהול רצועת הגבול ועל המשך תהליך ההרגעה. בקהיר מעריכים גם כי נוכחות בינלאומית בתוך הרצועה עשויה לצמצם הפרות ישראליות של הסכם הפסקת האש.
על רקע זה הביעה מצרים נכונות לוגיסטית מלאה לסייע בהגעת הכוחות ובפריסתם, וכן להכין את התשתיות הדרושות לפעילותם. לפי המקורות, בשטח כבר החלו עבודות בולטות, ובהן הקמת מגדלים ומתקנים צבאיים חדשים בקרבת הגבול ובאזורים הסמוכים לו.
המקורות ציינו כי לתשתיות האלה עשוי להיות תפקיד כפול. מצד אחד, הן יוכלו לשמש מרכזי פעילות ותמיכה לוגיסטית עבור הכוחות הבינלאומיים שיוכנסו לרצועה. מצד שני, הן יעניקו לצבא מצרים מתקנים ונכסים מבצעיים נוספים שיוכלו לשמש אותו בעתיד במקרה הצורך.
במישור ההומניטרי, קהיר פועלת להגדלת היקף הסיוע הנכנס מדי יום לרצועה, לשיפור איכותו ולהפחתת שיעור המוצרים הפגומים או המקולקלים. מצרים מבקשת גם להגדיל את מספר המשאיות ולגוון את סוגי המטענים המועברים לעזה. לפי המקורות, המהלך מתבצע בתיאום בדרגים בכירים, תוך צמצום הפרסום בנוגע לכמויות הסיוע המוכנסות לרצועה. המטרה היא להימנע ככל האפשר מהתנגדויות ישראליות ולאפשר הכנסת סיוע רב יותר, תוך הפחתת העיכובים והמכשולים בדרך.