כלי טיס קרבי בלתי מאוישים (UCAV) תוכננו לפעול בתיאום הדוק עם מטוסי קרב מאוישים. בניגוד לרחפנים קונבנציונליים, מטוסים אלו מצוידים בבינה מלאכותית מתקדמת, המאפשרת להם לטוס באופן אוטונומי או חצי-אוטונומי, לבצע משימות מורכבות ולהגיב באופן דינמי לתנאי שדה הקרב המשתנים.
ה-CCA הוא מרכיב מרכזי בעיצוב הכוח העתידי של חיל האוויר האמריקאי, שמטרתו להפיץ כוח קרבי, להפחית סיכון לטייסים אנושיים ולהרחיב את טווח ההגעה של מטוסים מאוישים שמטרתם לשמש כמכפילי כוח ולהרחיב את קטלניות המטוסים המאוישים, כמו מטוסי F-35 ומטוסי הקרב F-47 של בואינג עבור פלטפורמת הדומיננטיות האווירית (NGAD) מהדור הבא (NGAD) שתחליף את מטוסי ה-F-22 ראפטור.
האוטונומיה המונעת על ידי הבינה המלאכותית שלהם מאפשרת קבלת החלטות מהירה ויכולת הסתגלות למשימה, במיוחד בתרחישים שבהם התקשורת עלולה להיפגע. יתרה מזאת, על ידי הקצאת מערכות בלתי מאוישות לתפקידים בסיכון גבוה, המפקדים יכולים להפחית את חשיפת הטייסים האנושיים לאש עוינת, ובכך לשפר את ההישרדות והחוסן המבצעי.
במאי הודיע חיל האוויר האמריקאי לקונגרס כי בכוונתו לרכוש יותר מ-150 פלטפורמות CCA עד שנת הכספים 2031, מהלך שהוגדר כאחת מעדיפויות המודרניזציה המרכזיות של החיל.
לישראל ניסיון מוכח בפיתוח מטוסי קרב. בשנות ה-80 פיתחה התעשייה האווירית את מטוס הקרב "לביא", שהגיע לשלב של מטוס מתפקד במלואו. בהמשך רכשו חילות אוויר זרים חלק מהגרסאות המאוחרות יותר, וחלק מהמטוסים עדיין נמצאים בשירות. למרות זאת, הפרויקט בוטל בשנת 1987 מסיבות תקציביות ופוליטיות, ובהן גם לחץ אמריקאי לרכוש פלטפורמות מתוצרת ארצות הברית.
עוד קודם לכן ייצרה התעשייה האווירית את מטוס הקרב "כפיר", ששירת בחיל האוויר הישראלי עד אמצע שנות ה-90. החברה ממשיכה לתחזק טייסות כפיר בעולם, ולאחרונה הודיעה על שדרוג צי מטוסי הכפיר של חיל האוויר הסרי לנקי.
מאז הסתמכה ישראל על ארצות הברית לאספקת מטוסי הקרב המאוישים שנועדו לשמר את עליונותה האווירית במזרח התיכון, ובמקביל הרחיבה את ייצור כלי הטיס הבלתי מאוישים עבור צה"ל ומדינות נוספות.
עם זאת, למרות שלישראל הידע והמומחיות לפתח ולייצר מטוסי קרב מתקדמים, תוכנית כזו עלולה להכביד על הכלכלה הישראלית, שעדיין מתמודדת עם השלכותיה של כמעט שלוש שנות מלחמה.
לדברי כהן, תוכנית "כחול-לבן" מסוג זה מחייבת תקציב משמעותי גם עבור יכולות כמו פלטפורמות CCA. הוא הוסיף כי אחד ממוקדי הפעילות המרכזיים של משרד הביטחון הוא קידום יכולת עצמאית לפיתוח, ייצור והרחבה של פלטפורמות בקנה מידה רחב, כדי להבטיח שלישראל יהיו הטכנולוגיות הקריטיות הדרושות לה ללא תלות בגורמים מחוץ למדינה.
"יש מרוץ עצום בכל המדינות להשיג את היכולות הללו. עבורנו, היכולת לפתח ולייצר בישראל, מתוך רצון להיות עצמאיים ובקנה מידה רחב, היא לקח מרכזי שנלמד. אנחנו צריכים לא רק להיות אחראים על הפיתוח, אלא גם להרחיב ולייצר אותו באופן עצמאי בישראל לצורכי צה"ל", אמר כהן.
התרעות פיקוד העורף