מהעימות שבין איראן לארצות הברית, ניתן להבין עד כמה חופש השיט הוא עניין חשוב. צה"ל יכול לשמר חופש שיט בזירות הימים והמים הכלכליים שעליהם הוא מגן, אולם מתוך הבנה זו ברור שכדי לממש את החופש הזה, חייבים הנתיבים להיות פתוחים. בשל בשל כך האיום החות'י לסגור את המיצרים הדרומיים של הים האדום, מחייב שינוי תפיסת המטרות של פעילות הכוחות בזירה הזאת.
צה"ל קידם באחרונה כלי שיט קרביים (סטי"ל וצוללת) לאזור, שנצפו בסביבת החוף הצפוני של מפרץ אילת. אם יש בכוחה של נוכחות זו לשנות את מדיניות מפקדי החות'ים, היא שאלה שהתשובה עבורה תינתן במעשים שהם יעשו ובאופן שבו ינהגו. אם האיום יישאר בגדר של דיבורים בלבד, אפשר יהיה לסמן ווי על פעולת ההתראה. לעומת זאת, אם תעשה פעולה קרבית נגד כלי שיט מסחריים, יהיה צורך בתגובה התקפית מיידית.
איום הטרור במים הצרים: סכנה מיידית מסיני, ירדן וסעודיה
לצד האיום מדרום, יוצר אופיים הצר של מפרצי אילת והים האדום אפשרות נוחה לחוליות טרור לפגע באילת ובישובים הסמוכים לה. כלי שיט מהירים יכולים לחצות בקלות את המרחק ולהיות סכנה מוחשית ומהירה, שכדי למנוע את מימושה, חייבים כוחות הצבא להיות נכונים ודרוכים בכל עת. מי שבא בחשבון לייצר מהלך מאיים שכזה, יכול להמצא בכל אחת משלושת המדינות המשיקות למפרצים: מצרים, ירדן וסעודיה.
החות'ים עצמם, יכולים לחצות במהירות את המדבר הסעודי ולהתקרב לגבולות ישראל עד כדי מגע עם הכוחות השומרים עליהם, כלומר חיילי צה"ל, באמצעות זרועות הים, היבשה והאוויר. אנשי ביטחון העריכו כי לשורת האיומים הזו או לחלקים ממנה, התכוון ראש השב"כ כשהתריע על אפשרות של קיום סכנה לביטחונה של ישראל מאזור זה.
דוקטרינת "חפש את האויב"
מערכות הביטחון הפיקו הרבה מאד לקחים מאירועי ה 07.10.2023, הסיקו מסקנות ובהתאם לכך, ביצעו את שינויי היערכות הכוחות הנגזרים מלקחים ומסקנות אלו. המהירות שבה האויב יכול להגיע לאדמת ישראל, מחייבת את צה"ל לעמוד על עיקרון ראשון במעלה: אסור להיכשל בשום אופן. זרועות הים, היבשה והאוויר נערכו איפה בהתאם ואף לתרחישי יחוס של מגוון איומים. אין שום גורם שיצביע ויפרט את התפיסות הנוכחיות של היערכות זו, אולם נוכחות כלי השיט הקרביים במפרץ אילת, בהחלט מתכתבת עם היערכות זו.
הכיוון אותו אימצה פעילות המגננה בגזרת המרחב הדרומי ביותר של ישראל, הוא 'חפש את האויב'. כל הזמן לחפש אותו כדי למנוע את הגעתו לטווח פעולה יעיל. כל הכוחות עוסקים בכך: תצפיות, כלי שיט, כלי טיס ואחרים. בגזרה יודעים שהאיום יכול להגיע בכמה אופנים וממספר מקומות, כמו למשל באמצעות ספינות, צוללנים או בסיוע אמצעים אחרים.
משימת ההגנה היא סיזיפית. זרועות הביטחון מקיימות תרגילים שלוקחים בחשבון תרחישי ייחוס אפשריים כדי להיות ערוכים ומוכנים לכל אירוע, איום או מתקפה. הבנת המרחב בידי מפקדי הכוחות, מאפשרת שיח אחיד ויעיל, כדי שגם בחוסר הידיעה מאיפה יגיע האיום והסיכון, ניתן יהיה להגן על העיר אילת, תושביה והמבלים בה. כשהוא יגיע, לא יהיה מקום לתירוצים. מילוי חובת הצבא, הוא משהו שיהיה חייב להראות.