לוחמי גדוד 601 של ההנדסה הקרבית הצליחו מאז 7 באוקטובר לקבוע בצה"ל נורמה מבצעית שאף יחידה אחרת לא עומדת בה.
לוחמי הגדוד היו בין הראשונים להיכנס ללחימה ב-7 באוקטובר וניהלו קרבות בלימה בעוטף עזה. אחר כך הם היו הכוח המתמרן הראשון שנכנס לעזה. אחרי שנתיים וחודש הם יצאו, בחודש נובמבר בשנה שעברה, מהלחימה בעזה ועברו למשימת הגנה בגבול לבנון.
אבל בתוך ימים הם נדרשו להיערך לאפשרות של לחימה עם איראן, כאשר ההבנה בצה"ל הייתה שחיזבאללה ינסה, בחסות המלחמה, לשנות את המציאות בדרום לבנון, במיוחד במרחב הכפרים הראשון והשני.
לוחמי גדוד 601 נדרשו, מבלי שידעו את מטרת המשימה, להתכונן למהלך שבו יידרשו למנוע את הגעת כוחות התגבור של חיזבאללה מבקעת הלבנון ומביירות. בכך הם נערכו לתוכנית "האגרופים" של אוגדה 91.
בליל ה-28 בפברואר היו לוחמי הגדוד הראשונים לנוע ולתפוס את העמדות השולטות בעומק הצד הלבנוני ברכס רמים, כדי למנוע את הניסיון של חיזבאללה לפגוע ביישובי הצפון. בסוף השבוע ירדו לוחמי הגדוד, כמו יתר לוחמי חטיבה 401, מהפעילות בלבנון והיו לכוח האחרון שנלחם מתחילת מלחמת "שאגת הארי".
"זה גדוד ההנדסה הקרבית הראשון והאחרון שיצא יחד עם צק"ח 401 בעזה, והוא גם הגדוד האחרון שיצא מלבנון", מספר מפקד הגדוד. "הגדוד תפס את ההגנה על יישובי אצבע הגליל על מנת להגן על התושבים, ומאז נלחם בלחימה שוטפת. סיימנו בעצם בגזרה המרכזית, בבינת ג'בל. באמת עשייה מטורפת. זה לא נתפס".
לדברי סא"ל י', אורך הלחימה ואופי המשימות שאליהן נדרש הגדוד בעזה ובלבנון הפכו את הלוחמים למקצוענים. "הלוחמים הם מקצועיים ברמה הכי גבוהה שלא דמיינתי בכלל שהם יגיעו אליה. אנחנו כמעט בקושי עסקנו באימונים, וזה משהו שנחזור אליו - לשכלל את המיומנויות של הגדוד.
"אנחנו כל הזמן, כצבא, משתכללים. כשהייתי מ"פ יכולתי רק לדמיין את המלחמה. במבצע הנוכחי השתכללנו. הלחימה היא תואמת לאתגרים שאנחנו פוגשים. יש למידה של האויב כלפינו, ואנחנו צריכים לעשות כל הזמן תהליך של השתפרות ולמידה בהתאם לאויב", אומר מפקד הגדוד.
הוא מסביר על השוני בין גזרות הלחימה בעזה ובלבנון ועל יכולתם של הלוחמים להסתגל למציאות השונה ולאתגרי הלחימה: "כמובן שהיו ימי למידה לפני שעלינו ללבנון. כמו שאתה מתאר, לבנון שונה מאוד מעזה. יש הבדל בין לחשוש ממחבל שיוצא מתת-הקרקע לבין טילי נ"ט ורחפני נפץ שמשוגרים ממרחק של עשרה עד 15 ק"מ.
"זה דורש מאיתנו, המפקדים, להבין את ההתאמות שאנחנו צריכים לעשות ולהוריד את זה לשטח. שום דבר לא משתווה לזה שאתה נוסע עם הכלי בלבנון ורואה למרחקים את התוואים והשטח. עושים הכול כדי להגיע כמה שיותר מוכנים ומבינים את האתגר. בסופו של דבר, המחבל זה אותו מחבל".
עכשיו הגדוד ירד לימי התארגנות בדרום הארץ. בתוך ימים ספורים הוא אמור להיכנס ללחימה מחודשת בעזה. אחת המשימות המרכזיות של הגדוד והמפקדים היא להכין את הלוחמים למוד הלחימה בעזה, שהוא כאמור שונה מזה שבלבנון. "עכשיו אנחנו לומדים את הקרקע ואת האויב של עזה", אומר מפקד הגדוד.
כאשר נדרש סא"ל י' להגדיר את הלוחמים שלו במילה אחת, הוא לא מתבלבל לרגע וקובע בנחרצות: "לוחמים עזי רוח וגיבורים אמיתיים וערכיים. כל הזמן מדברים על ערכים, ויודעים לומר שאנחנו נלחמים הכי חזק מתוך תחושת שליחות ומשמעות. כשאנחנו חוזרים לשטח הארץ, אנחנו יודעים לעזור ללוחמים שצריכים עזרה. להבדיל בין זירת הבית לזירת הלחימה. לוחם הוא סך כל המעטפת שהוא מקבל".
מלחמת "חרבות ברזל" היא המלחמה הארוכה ביותר שאליה נדרש צה"ל מאז הקמתו. גדוד 601, כמו יחידות לוחמות, נדרש לשנות את אופי הפעילות של הגדוד, והלוחמים נדרשו ללחימה רציפה, ללא תקופות אימון ועם מעט מאוד ימי התרעננות, חופשות ופינוקים של אוורור ללוחמים, כמו סדרות חינוך ונופש מבצעי, כפי שהיה בעבר בצה"ל לפני המלחמה.
"כבר עכשיו אנחנו חוזרים לתהליך כזה של אימון הכוחות בגדוד, ברגע שאנחנו חוזרים לגזרה שמאפשרת תעסוקה מבצעית לצד אימונים. אין מקום שבו הייתי יכול לבצע תרגול טוב יותר מאשר תרג"ד בשטח אויב, ויצא לי לעשות עשרות תרג"דים ישר על רטוב, מול אויב מולי.
"אם יש מפקדי מחלקות חדשים, אנחנו יודעים לחנוך אותם. כמובן שאנחנו עכשיו חוזרים לסוג של שגרה צבאית, של מסדרי בוקר שאנחנו מבצעים, חזרה לשגרה וכמובן יותר חופשות וחזרה הביתה. הלוחמים עברו הרבה ועושים הכול כדי לתת להם את התנאים שמגיעים להם, מכלל הבחינות", אומר סא"ל י', מפקד גדוד 601 של ההנדסה הקרבית.
התרעות פיקוד העורף