ארה"ב לא מבינה כמה דברים. ראשית, איראן לא מתכוונת להתפשר. היא מרגישה שניצחה את המערכה. חייבים לקחת ברצינות את האיום מאיראן, כי היא מתכוונת לבצע מתקפת מנע על מרכזי האנרגיה של ישראל ושל מדינות נוספות.
שנית, ארה"ב חייבת להבין כי היא צריכה לגבש קואליציה לא רק בהגנה, אלא גם בהתקפה, עם מצרים, ירדן, ערב הסעודית, כווית ואיחוד האמירויות. סביר להניח כי קואליציה כזאת הייתה, קודם כול, משדרת מהלך של אחדות צבאית, שתקרין גם על מחירי הנפט והגז בבורסות.
החולשה האמריקאית כרגע מול איראן עשויה לגרור את ארה"ב לשפל בעתיד מול סין ומול רוסיה, כאשר כל אחת מהן עשויה לעורר זירות לחימה חדשות שיערערו את היציבות בכל העולם.
בישראל מבינים כי בסופו של דבר ארה"ב תידרש "ללכלך את הידיים" ותידרש לצאת למערכה. זאת הסיבה לכך שבישראל לא שינו את רמת הכוננות הגבוהה כבר יותר מחודש וחצי, כולל אתמול והבוקר.
ארה"ב מנסה את כוחה לא רק באיראן, אלא גם בעזה. הפעם ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא האיש הכלוא במרפסת של מורדי בטירת הכרמל.
העובדה שנתניהו חשב כי בגלל הרכב הממשלה שלו הוא ינהל מלחמה ללא סוף בעזה, הביאה לכך שהוא מצא את עצמו נתון לכפייה מלמעלה מצד ארה"ב, המושפעת כרגע מקטאר.
על פי הדרישה של מועצת השלום, קודם כול ישראל תידרש לסגת מעזה וכן להפסיק את הסיכולים של מחבלי חמאס, גם כאלה שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר. אחר כך חמאס ייפרד מהנשק הכבד שלו, כאשר הנשק הקל, כלומר הרובים, יישאר בידי 30, אולי 40 אלף, מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה.
זה מהלך שאף ממשלה ישראלית לא יכולה לקבל אחרי טבח 7 באוקטובר.
לכן גם כאן האמריקאים עשויים לצאת עם הזנב בין הרגליים. בינתיים צה"ל קיבל הוראה להגביר את הסיכולים הממוקדים בעזה. בסוף השבוע חוסלו, על פי העזתים, שמונה אנשי חמאס בדרגות בכירות שונות, ואתמול חוסלו עוד 14 מחבלים. היד, כך נראה, עוד נטויה.