הדיווחים בלבנון טוענים עוד כי הנספח אינו עוסק רק בפירוק יכולותיו הצבאיות של חיזבאללה בדרום המדינה. לפי המידע המיוחס למקורות, המסמך דורש את סיום פעילותו של הארגון באופן מלא, את הוצאתו מחוץ לחוק ואת פירוק כלל מוסדותיו — ולא רק הזרוע הצבאית. עוד נטען כי הדרישה כוללת איסוף נשק, פירוק תשתיות צבאיות וחיסול כלל היכולות המבצעיות של חיזבאללה בכל שטח לבנון, ולא רק באזור שמדרום לנהר הליטני.
לפי הדיווח, ישראל וארצות הברית מבקשות לקדם, בשיתוף הרשויות בלבנון, גם מנגנון לזיהוי ולבדיקה של פעילי חיזבאללה, מפקדיו ואנשיו בדרום המדינה. מדובר, בין היתר, באנשים שקיבלו הכשרה צבאית או השתתפו בעבר בלחימה. המטרה, לפי הנטען, היא למפות את אותם פעילים ולמנוע את חזרתם ליישוביהם, גם במקרים שבהם מדובר בכפרים הנכללים במה שמכונה "אזורי ניסוי" או ביישובים שמהם אמורה ישראל לסגת בהמשך.
בדיווח נטען כי מתווה "אזורי הניסוי" טרם הצליח בהתאם לנוסחה שאליה שואפת לבנון: נסיגת צה"ל מיישובים מסוימים, כניסת צבא לבנון אליהם ולאחר מכן חזרת התושבים. לפי הפרסום, אחת הסיבות לכך היא סירובה של ישראל לסגת מ"אזור הקו הצהוב", שאותו היא מבקשת, על פי הנטען, להפוך בעתיד לאזור ביטחוני או כלכלי.
הדיון הכלכלי: גבולות, גז ונתיבי יצוא
הדיווחים עוסקים גם בממד הכלכלי של השיחות, שלפי הנטען אמור לעלות תחילה מול ארצות הברית. הדבר מעורר בלבנון שאלות באשר לאפשרות שוושינגטון תתעקש לפתוח מסלול ישיר של משא ומתן כלכלי בין לבנון לישראל, במטרה להגיע להבנות בתחומים שונים.
האם לבנון תידרש לשנות חוקים?
סוגיה נוספת שעולה בדיווחים היא הצטרפותו של מומחה חוקתי ומשפטי למשלחת. לפי הפרסום, נוכחותו אינה בהכרח קשורה רק לסוגיות המשפטיות של סימון הגבולות, ועשויה להעיד על כוונה לדון גם בשינוי המסגרת החוקית הקיימת בין שתי המדינות.
על פי הדיווח, ישראל וארצות הברית דורשות להביא לסיום רשמי של מצב העוינות בין לבנון לישראל. נטען כי וושינגטון ביקשה בעבר לבטל חוקים המגדירים את ישראל כמדינת אויב ואוסרים על אזרחים לבנונים לקיים קשר עם ישראלים.
במסגרת זו עשויה לעלות דרישה לאשר חוקים חדשים שיבטלו את החקיקה הקיימת בנוגע למצב העוינות. ואולם, לפי הדיווח, חלק מההסדרים הללו מעוגנים גם בחוקה הלבנונית, ולכן שינוי משמעותי עשוי לחייב תיקון חוקתי ולא רק חקיקה רגילה.
נכון לעכשיו, הפרטים הללו מבוססים על דיווחים ומידע המיוחס למקורות בזירה הלבנונית. לא פורסם אישור רשמי מצד לבנון, ישראל או ארצות הברית לקיומו של נספח חשאי או לסעיפים המתוארים בו.