ההצעה הועלתה ביום הראשון של סבב השיחות השביעי בין ישראל ללבנון, והסבב השני הנערך בבירה האיטלקית. מחלקת המדינה האמריקאית אישרה כי השיחות נפתחו ביום שלישי, 4 באוגוסט, וכי הן צפויות להימשך עד יום חמישי. וושינגטון הגדירה את מטרת השיחות כהשגת ביטחון מתמשך לשתי המדינות, הסרת האיומים הביטחוניים על ישראל והשבת שליטת המדינה הלבנונית בדרום לבנון.
על פי דיווחים בתקשורת הלבנונית, השיחות התפצלו כבר ביום הראשון לשני מסלולים: מסלול מדיני שעסק בגבול היבשתי, ומסלול צבאי שדן במנגנון הפיקוח והאימות. המשלחת הלבנונית הציגה את עמדתה בנושא הגבול, וביקשה להסתמך על הסכם שביתת הנשק משנת 1949, הקו הכחול והנתונים הקיימים בשטח. מקורות לבנוניים טענו כי המשלחת הישראלית הביעה לראשונה נכונות לדון בסימון מחדש של הגבול המוכר בין המדינות.
במוקד הדיונים הצבאיים עומדת זהותו של "הצד השלישי" שיוודא כי השטח שממנו תיסוג ישראל נקי מנשק ומתשתיות של חיזבאללה, לפני העברתו לאחריות מלאה של צבא לבנון. מקורות לבנוניים מסרו כי ארצות הברית לא צפויה לבצע את משימת הפיקוח בעצמה, וכי נבחנות מדינות אחרות שיוכלו למלא את התפקיד.
ישראל טרם מסרה תשובה רשמית להצעה בנוגע לבינת ג'בייל ולאל-ח'יאם, והמשלחת הלבנונית הכינה הצעות חלופיות למקרה שהמהלך יידחה. לפי "א-שרק אל-אווסט", גורם מדיני ישראלי העריך כי המצב הפוליטי בישראל והבחירות לכנסת מקשים על השגת התקדמות שתוביל לנסיגה ישראלית משמעותית.
בלבנון טוענים כי האווירה ביום השני חיובית יותר, אולם בשלב זה לא פורסמה הודעה משותפת, ואין אישור ישראלי או אמריקני לטענה שהושגו הסכמות על הרחבת אזורי הפיילוט או על מנגנון הפיקוח.