המלווים שרטטו בדבריהם דמות של מנהיג שידע לדרוש מעצמו ומחייליו את המקסימום, אך מעולם לא ויתר על החיוך ועל הריקוד, גם ברגעים המורכבים ביותר.
היא המשיכה וספדה: "מבטיחה לך שהילדים שלנו יגדלו בבית שמח, הם יגדלו בבית של ריקודים וכיף". אליה ביקשה מהנוכחים לזכור את הראל כפי שהיה - כוכב שנכנס לחדר וגורם לכולם להתאהב בו תוך דקה.
משפחתו של הראל הדגישה את הגאווה העצומה שנשא בשם משפחתו. אביו סיפר כי הראל מעולם לא התבייש בשמו המורכב, ואדרבה, הפך אותו לסימן היכר: "בירנשטוק זה מותג צמרת... המותג הזה יאיר עליך ויהיה לך גאווה פשוטה ויפה". אמו תיארה את השילוב המופלא שבו: "ילד-איש צעיר שמשלב הרבה רצינות ואחריות... ושתענוג צרוף לראות אותך נכנס בצעדי פיזוז הביתה ברגע שנשמעת מוזיקה קצבית. איך אפשר להבין שפצצת אנרגיה שכמוך שוכב כאן בשקט? היית אדם ששילב אחריות עצומה עם רוח שטות ושמחת חיים. תמיד, כששמעת מוזיקה, היית נכנס בריקוד וסוחף אחריך את כל מי שסביבך. כך נזכור אותך - מלא חיים, אהבה ואור".
היא נזכרה בחוקי הברזל שלו בדרכים: "כששומעים שירים ברכב, חוק ברזל שחייבים לסגור חלונות ולהגביר לפול ווליום, כי רק ככה באמת מרגישים את השירים". היא תיארה אותו כמי שמתח את גבולות היכולת שלו פעם אחר פעם, בין אם ברכיבה על אופניים ובין אם בריצת מרתונים.
הרב סבתו חתם את ההספדים בתיאור יופיו הפנימי של הראל, יופי שאינו חיצוני אלא נובע מנשמה טהורה ומאהבה גדולה. הוא תיאר את הראל כמי שכל הווייתו הייתה אהבה: "אהבה למשפחתו, אהבה לישיבה, אהבה לחבריו, אהבה לתורה, אהבה לעם, אהבה למדינה ואהבה לחייליו".
מבית החולים רמב"ם בחיפה נמסר בשעות הצהריים כי התייצב מצבם של ארבעת לוחמי המילואים שנפצעו בתקרית. אחד מהם שב להכרה, בעוד שלושה האחרים מורדמים ומונשמים.
התרעות פיקוד העורף