בשבועות האחרונים קיים קיין גם שיחות נפרדות עם כמה מאותם בכירים, במטרה להגביר את התיאום בין זרועות הממשל ולוודא שהם מגיעים לפגישות עם הנשיא מתוך הבנה משותפת של המגבלות והסיכונים הטמונים באפשרויות הצבאיות שעל הפרק. הדברים נוגעים גם לתרחישים שאינם כוללים הכנסת כוחות קרקעיים אמריקאיים לאיראן.
טראמפ עצמו הסתייג לאורך המלחמה מהאפשרות לשלוח כוחות קרקעיים לאיראן, והביע אמונה כי הפצצות מהאוויר עשויות להביא את טהרן להסכים לעסקה בתנאים שיציב. אלא שלפי מקורות המעורים בדיונים, קיין ובכירים נוספים בממשל סבורים בשיחות סגורות כי תרחיש כזה אינו סביר, ופועלים לגבש חלופות שעדיין יעמדו בגבולות שהנשיא הציב.
הדברים מקבלים משמעות מיוחדת כמעט שישה חודשים לאחר תחילת העימות, שבשלביו הראשונים לווה בטענות כי היכולות הצבאיות של איראן נפגעו קשות. המלחמה נותרה קשורה גם להבטחתו של טראמפ למנוע מטהרן להשיג נשק גרעיני, אולם כעת הבכיר הצבאי ביותר בארצות הברית מאותת בשיחות פרטיות כי אין פתרון צבאי פשוט שיוכל להביא את המערכה לסיום.
גורם בבית הלבן, מנגד, שיבח את תרומתו של קיין לצוות הביטחון הלאומי של טראמפ ואמר כי הוא מהווה נכס משמעותי עבור הנשיא. לדבריו, קיין מספק לנשיא מידע מדויק ונטול הטיה, לצד מגוון אפשרויות פעולה, בעוד ההכרעה הסופית נותרת בידי המפקד העליון. מחלקת המדינה וה-CIA סירבו להגיב.
"לתקיפות מהאוויר יש מגבלות"
לפי CNN, בקרב רבים מבכירי הביטחון הלאומי בממשל הולכת ומתחזקת ההבנה שהמלחמה הגיעה לצומת משמעותי. ההערכות נשענות על הדוקטרינה הצבאית, הערכות קהילת המודיעין וגם על דברים שאמר קיין עצמו בפומבי בפני מחוקקים בחודש שעבר: "לתקיפות מהאוויר יש מגבלות".
על רקע זה הסתייגו קיין ובכירים נוספים מהתוכנית שנבחנה בסוף חודש יולי לביצוע תקיפות חדשות ואגרסיביות יותר נגד איראן. לפי אחד המקורות, החשש היה שהחרפת העימות תוביל לתוצאות קשות, אף שבשלב מסוים נראה היה שטראמפ מוכן לאשר מבצע שאותו הגדיר "מסיבי".
גם הירידה במלאי החימושים המרכזיים של ארצות הברית השפיעה על הדיונים. לפי מקורות ששוחחו עם CNN, קיין אינו היחיד שהעלה את הסוגיה. בכירים במדינות המפרץ הביעו לאחרונה בפני הממשל האמריקאי חשש שמחסור במערכות הגנה אווירית מתקדמות מתוצרת ארצות הברית עלול לפגוע ביכולתן להתמודד עם תגובה איראנית במקרה שטראמפ יבחר להחריף את המלחמה.
טראמפ איים שוב ושוב לפגוע בתשתיות האנרגיה של איראן, אך לפי מקורות ששוחחו עם הרשת, מהלך כזה אינו צפוי להביא את טהרן לכניעה ועלול כמעט בוודאות להוביל לתקיפות תגמול נגד תשתיות האנרגיה במדינות המפרץ. כמה מהמקורות אף העריכו כי פגיעה כזו עלולה להרחיק עוד יותר את הציבור האיראני מארצות הברית, במקום להפנות את כעסו כלפי המשטר.
גם אפשרות של הפצצת גשרים נבחנה, אולם מקור נוסף העריך כי גם פעולה כזו לא תוביל לתוצאות משמעותיות. לדבריו, מרחב המטרות הצבאיות הצטמצם, בין היתר משום שאתרי שיגור של רחפנים וטילים מופיעים מחדש לאחר תקיפות, בעוד שפגיעה בתחנות כוח תהיה צעד בעל משמעות ציבורית גדולה בהרבה.
קיין מנסה לשמור על האמון של טראמפ
לצד החששות שהוא מעלה, קיין נזהר באופן שבו הוא מציג אותם ישירות בפני טראמפ. לפי המקורות, הוא מקפיד לשמר את מערכת היחסים עם הנשיא ולהציג את החסרונות האפשריים של המהלכים הצבאיים מבלי להצטייר כמי שמתנגד לעצם הפעלת הכוח.
מאז נכנס לתפקיד השקיע קיין מאמצים רבים כדי לשמור על גישה ישירה לנשיא. בשלב מסוים אף ניסה להשיג לעצמו משרד בבית הלבן, שיאפשר לו לתדרך את טראמפ באופן קבוע יותר ולעבוד בסביבה מאובטחת במהלך ביקוריו במקום.
בשיחות פרטיות, לעומת זאת, קיין מדבר באופן ישיר יותר על מגבלות הכוח האווירי ועל הערכתו כי הפצצות לבדן אינן צפויות להשיג את מטרותיו המוצהרות של טראמפ בשלב הנוכחי של המלחמה. גורמים מסוימים אף מתחו ביקורת על כך שאינו נחרץ מספיק מול הנשיא וטענו כי הוא מרסן את עצמו בשיחות בבית הלבן לעומת הדברים שהוא אומר בשיחות פנימיות עם בכירי הצבא.
בשבועות האחרונים, עם זאת, נראה כי קיין הפך קולני יותר באשר להשלכות האפשריות של החרפה אמריקאית נוספת. לפי CNN, הוא העלה לפחות בשתי פגישות עם טראמפ את סוגיית מלאי התחמושת המצטמצם, אך במקביל שב והדגיש כי אם הנשיא יבחר להסלים את הלחימה, לצבא האמריקאי יש יכולת לגרום לאיראן נזק רחב היקף.
המלאים מידלדלים - והלחץ גובר
החשש ממחסור בחימוש אינו חדש. עוד לפני תחילת המלחמה הזהירו קיין ובכירים צבאיים נוספים את טראמפ כי מערכה ממושכת עלולה לפגוע במלאי הנשק של ארצות הברית, ובפרט בחימושים שנועדו לתמוך גם בישראל ובאוקראינה. כיום, לפי מקור ששוחח בעבר עם CNN, מפקדים בכירים בצבא האמריקאי סבורים כי מלאי החימושים הגיע לרמה "נמוכה באופן מסוכן".
טראמפ, מצדו, מתוסכל יותר ויותר מהעובדה שהשפעת המלחמה על מלאי הנשק האמריקאי הפכה לנושא ציבורי, משום שלדעתו הדבר פוגע ביכולת שלו להקרין עוצמה מול איראן במסגרת המשא ומתן. לפי הדיווח, הוא אף הביע את תסכולו בנושא במהלך ישיבת קבינט שנערכה בקמפ דייוויד בשבוע שעבר.
המחסור בחימושים הוא גם אחת הסיבות לכך שהפנטגון ופיקוד המרכז האמריקאי החלו לבחון מחדש את האסטרטגיה הצבאית. גורם בכיר בפיקוד המרכז אף שלח לאחרונה הודעה שבה ביקש רעיונות חדשים, יצירתיים ולא שגרתיים להפעלת לחץ ולהענשת איראן. לפי המקורות, עצם העובדה שהצבא מחפש רעיונות מסוג זה כמעט שישה חודשים לאחר פרוץ המלחמה נתפסת כהודאה משתמעת בכך שהמערכה אינה מתקדמת כמתוכנן.
"קשה כשמחפשים את האפשרויות האלה באמצע המלחמה, במקום לפני שהיא מתחילה", אמר אחד המקורות המעורים בדיונים.
כיו"ר המטות המשולבים, קיין אחראי לגיבוש האפשרויות הצבאיות לתקיפה באיראן. גם בדיונים שנערכו לפני המלחמה בפנטגון הוא הצביע על הסיכונים הכרוכים במבצע רחב היקף, לרבות היקפו, מורכבותו והאפשרות לאבדות אמריקאיות.
למרות זאת, עוד לפני המלחמה ציטט טראמפ את קיין בשמו וטען כי היועץ הצבאי הבכיר שלו סבור שהעימות עם איראן יהיה מערכה שניתן יהיה לנצח בה בקלות. כעת, כשהמלחמה מתקרבת לציון חצי שנה, מתעוררות מחדש שאלות בנוגע להתנהלותו של קיין ולניסיונו בניהול עימות צבאי ממושך.
עם זאת, קיין אינו לבד בהערכתו. לפי הדיווח, גורמים רבים בממשל וכן אנליסטים מחוצה לו סבורים כי הדרך היחידה להביס את איראן באופן מכריע תהיה באמצעות מבצע רחב שיכלול כוחות קרקעיים - מהלך שעלול לגבות את חייהם של אלפי חיילים אמריקאים. הפנטגון מחזיק תוכניות למגוון תרחישים, אך נכון לעכשיו איש בממשל אינו קורא בפומבי לנקוט צעד קיצוני שכזה.
במצב הזה, בעוד קיין ובכירים נוספים ממשיכים להבהיר לטראמפ שגם מהלכים צבאיים מוגבלים יותר עלולים להסתיים בתוצאות שליליות, המאמץ מתמקד במציאת דרך יציאה שתעניק לנשיא לכל הפחות הישג "סמלי" שאותו יוכל להציג לציבור האמריקאי, מבלי לסגור את הדלת בפני פריצת דרך דיפלומטית. לפי המקורות, אחד הצעדים הראשונים האפשריים בכיוון הזה הוא הסכם לפתיחה מחדש של מצר הורמוז.
התרעות פיקוד העורף