"תורכיה רואה בסוריה כחלק ממדינת טורקיה. היא פועלת כל הזמן כדי לבסס את מעמדה בסוריה. אנחנו יודעים מה העמדות של נשיא טורקיה כלפי ישראל ואנחנו חייבים לקחת את הדברים בצורה רצינית ולהיערך לכך, בין היתר באמצעות בריתות אזוריות כמו למשל עם קפריסין ויוון," אומר גורם צבאי.
צה"ל מבין כי לצבא לבנון אין באמת יכולת לאחוז בשטח. ספק אם בעוד שנים הוא יוכל לבסס את כוחו. לכן, אוגדה 91 בונה כעת קו מוצבים קשיח בתוך לבנון במרחב הקו הצהוב. צה"ל בונה מספר קווי הגנה קדמיים, מחשש לנסיון של חיזבאללה שעדין מחזיק בכוח צבאי משמעותי בלבנון.
הזירה המזרחית וזירת מצרים
בישראל רואים את ההסכמי השלום עם ירדן ומצרים כמהלכים אסטרטגיים. הקשרים עם שתי המדינות הוא טוב, במיוחד בכל הקשור לתיאום הביטחוני והקשר על שמירת הגבול. בישראל לא מתרגשים מהיכולות המצריות, שכן דווקא בגבול מצרים יש לישראל מרחב מפורז ענק, כך שהסיכוי להתקפת פתע הוא נמוך, אם בכלל.
זירות המעגל השני והשלישי של מדינות האזור טומנות בחובן פוטנציאל אדיר מבחינת ישראל. אלא שכאן נכנס לתמונה השיקול הפוליטי הצר, שמונע מממשלת ישראל לקדם מהלכים גלויים ורחבים מול אותן מדינות. המרכזית שבהן היא ערב הסעודית.
לסעודיה פוטנציאל כוח צבאי משמעותי, מהחזקים באזור, ואף כזה העולה בהיבטים מסוימים על הכוח המצרי. חיל האוויר הסעודי גדול מבחינה מספרית מחיל האוויר הישראלי ומבוסס במידה רבה על מערכות נשק אמריקאיות ובריטיות, ובהן מטוסי F-15EX.
לישראל ולערב הסעודית יש כיום אינטרסים חופפים, ובראשם ההתמודדות עם איראן ועם החות'ים בתימן.
ישראל ערוכה לפעול מול החות'ים, ובמקביל יכולה להציע לסעודיה ולמדינות נוספות במפרץ נתיב להעברת נפט אל הים התיכון. מהלך כזה עשוי לצמצם את יכולתה של איראן לפגוע ביצוא הנפט דרך המפרץ הערבי.
ישראל יכולה לנצל את המציאות הנוכחית כדי לבסס את מעמדה במפרץ הערבי, ובמיוחד מול ערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות.
אלא שהמחסום הפוליטי בתוך הממשלה, ובעיקר מצד גורמים בימין, מקשה על קידום מהלכים כאלה. ייתכן שגם מדינות ערב מבינות כי בשלב זה ישראל אינה בשלה למהלכים מדיניים רחבים.
התרעות פיקוד העורף