בתקיפה הראשונה תקף כלי טיס של חיל האוויר אוהל במחנה הפליטים נוסיראת, שבו שהה מחבל בכיר של חמאס. דקות לאחר מכן תקף כלי טיס נוסף מחבל של הג'יהאד האסלאמי בחאן יונס. בשני המקרים הסתיימו התקיפות בחיסול המחבלים, לאחר פעילות איסוף מודיעינית של שב"כ ואמ"ן.
אשכנזי הסביר כי ההבחנה המרכזית היא בין איום מיידי על הכוחות לבין מידע מודיעיני על מחבל שמתכנן פעולה בהמשך. "אם רואים את המחבל על הקו הצהוב מניח מטען או מתקרב עם רובה צלפים או קלצ'ניקוב", אמר, ניתן לפעול נגדו ללא המתנה לאישור מדיני.
כדוגמה הזכיר אשכנזי אירוע שבו טנק מצוות הקרב החטיבתי של גבעתי עלה על מטען. הטנק ניזוק, אך החיילים לא נפגעו. לדבריו, "אם אתה מזהה את המחבל שמטמין את המטען – אין שאלה אלא לחסל אותו".
לעומת זאת, כאשר המידע מגיע משב"כ או מאמ"ן ולפיו מחבל מתכנן לשלוח חוליה להנחת מטענים או לבצע פיגוע בהמשך, נדרש אישור של ראש הממשלה. "מתקשרים לראש הממשלה לקבל אישור. ברגע שהוא מאשר, אז הכטמ"ם של חיל האוויר מקבל את נקודות הציון", הסביר אשכנזי.
ברקע למדיניות המצומצמת עומד גם הקשר האמריקני. לדברי אשכנזי, ארצות הברית מעוניינת שישראל תשמור בשלב זה את זירות עזה ולבנון בעצימות נמוכה, בזמן שוושינגטון ממוקדת בזירה האיראנית.
"לאמריקנים יש את העניין באיראן, והם רוצים את זירת עזה ולבנון על אש קטנה", אמר. לדבריו, "מה שהאמריקנים ביקשו מהישראלים זה להשאיר את הגזרות הללו על אש נמוכה, נתקדם במשא ומתן כמה שאפשר – לא צריכים עוד חזיתות פתוחות".
לדבריו, עבור חיזבאללה מדובר בנכס משמעותי במיוחד. "מבחינת חיזבאללה ברגע שאתה כובש את אותן מנהרות ומשמיד אותן, זה קו ההגנה האחרון של חטיבת בדר", אמר. אשכנזי הוסיף כי השמדת המערך עשויה לפתוח בפני צה"ל אפשרויות תמרון נוספות בעתיד לעומק לבנון.
לדבריו, חיזבאללה נמצא כעת בצומת דרכים: מצד אחד ישראל מנהלת משא ומתן עם לבנון, ומנגד הארגון רואה כי איראן אינה נחלצת להגן על מה שהגדיר כנכס ההגנתי האחרון שנותר לו.
עם זאת, לדבריו, מתקפת 7 באוקטובר הפתיעה גם את חיזבאללה. "לקח 24 שעות ויותר עד שחיזבאללה הצטרף למערכה, והופתע כמעט כמו ישראל בהתקפה של חמאס עלינו בשבעה באוקטובר", אמר.
התרעות פיקוד העורף