על פי מה שיצא מהשיחה בין ראש הממשלה למשלחת מועצת השלום, נתניהו הבהיר כי לפני הבחירות אין לישראל יכולת אמיתית לבצע מהלכים של נסיגה מעזה או להתקדם בקצב של הסכם בעזה. מה עוד שחמאס לא ביצע עדיין כל מהלך של פירוז כפי שהוא התחייב.
מערכת הביטחון מציינת כי חמאס לחוץ כרגע משלוש סיבות: השליטה של צה"ל בקו הצהוב, מדיניות החיסולים של ישראל ולחץ של התושבים העזתים שאיבדו את ביתם ורכושם.
חמאס עובד קשה כדי לשמור על המשילות שלו במה שנשאר מרחובות עזה. מבחינה ארגונית הוא השתקם. מעל 80 אחוז ממוסדות השלטון שלו חזרו לפעול, כולל הרשויות המקומיות, יחידות המשטרה וכל משרדי הממשלה חוץ משני משרדים. חמאס מכביד את ידו על האוכלוסייה בעזה, וכרגע אין כל סימנים להתמרדות עממית. הפחד מפני חמאס שולט ברחוב העזתי.
מנגד, חמאס מפוחד מהסיכולים הממוקדים. הדבר הזה הצליח לשתק את תנועת הבכירים בארגון, ולא רק אותם, אלא גם של פעילים בדרגי ביניים ואף זוטרים. היקף החיסולים עד לאחרונה של השב"כ, אמ"ן, פיקוד דרום וחיל האוויר גרמו לפאניקה בתוך חמאס. הם חשו נרדפים. הבעיה הגדולה היא שהדרג המדיני יצר כמעט באופן מלא את מנוף הסיכולים. הלחץ האמריקאי עשה את שלו.
האחזקה של צה"ל בקו הצהוב היא מהלך טקטי חשוב. רוב הקו הצהוב נמצא במרחבי הרכס 70-90 לאורך הרצועה, והדבר יוצר יכולות של שליטה בתצפית ואש לעומק רצועת עזה. את זה מבינים בחמאס. גם הם מבינים שזה יהיה הצטברות מצד ישראל לוותר על כך.
הבעיה הגדולה של ישראל היא שהדרג המדיני היום לא יודע לנצל מצב ולקבוע סדר יום מדיני. במקום לנצל את המצוקה של חמאס, במקום להבין את הצרכים של האמריקאים ששקועים עד צוואר בבוץ של הורמוז, ולהוביל תוכנית מדינית רצינית לשולחן המשא ומתן, ישראל נגררת אחרי תכתיבים שמוכתבים לה. וזאת עוד אחרי שהאמריקאים נפגשים ומנהלים קודם שיח עם הגדולים שבאויביה של ישראל.
כדי לכבד את המעמד של חברי המשלחת, נמנעו במערכת הביטחון לבצע ביממות האחרונות סיכולים ממוקדים. ככל הנראה, עם יציאתה של משלחת השלום יוגברו הסיכולים כדי להמשיך ולדחוק בחמאס.
התרעות פיקוד העורף