מה שדוחף את ג'ארד קושנר לפעילות פוליטית ומדינית זה מה שבעברית מדוברת מגדירים "רדיפת בצע". שותף נלהב לכך הוא סטיב ויטקוף. הסכמי אברהם עם ארצות המפרץ שהושגו במידה רבה כתוצאה מפעילותו מאחורי הקלעים של קושנר, הניבו והפיקו לקושנר רווחים עצומים, בהיקף של מיליארדי דולרים. זה לא סוד, שקושנר מקיים, שומר ומטפח יחסים הדוקים עם מנהיגי סעודיה. יחסים שמושפעים, מוכתבים ונהנים מעושרה הבלתי נדלה של סעודיה.
שיהיה ברור, גם התערבותו של קושנר בתכנון עתידה של עזה, מבוססת בעיקרה על שאיפותיו ליצור מצב ומציאות ברצועה עזה שיהיו תשתית להשקעות שיהפכו מקור להכנסות ולרווחים. זה לא אומר שראש הממשלה נתניהו צריך לדחות את התוכנית שעוצבה ונוסחה בפגישה בינו לבין נציגי מועצת השלום ובראשם ג'ארד קושנר. אכן, נתניהו שלא התלהב מהתוכנית לא סירב לה, רק דחה את יישומה לאחר הבחירות. בעברית מדוברת, נחכה ונראה.
מה שחשוב, ובלי גוזמה קריטי לזכור - ג'ארד קושנר ועמיתו הצמוד סטיב ויטקוף, אינם ידידים של ישראל, במובן המקובל של ידידות. הם מתייחסים לישראל ולאינטרסים שלה, כולל בתחום הבטחון, כמו ודומה ליחס של פטרונם הנשיא טראמפ. ראו הוזהרתם.
התרעות פיקוד העורף