"רצו להפחיד את אנקרה"
גורמים טורקים אמרו ל-MEE כי ישראל לא השתמשה בקו החם שהוקם בשנה שעברה בין שתי המדינות לצורך מניעת תאונות וחיכוך צבאי בסוריה. לדבריהם, דווקא היעדר התיאום העלה את הסיכון שהאירוע יתפתח במהירות לעימות רחב יותר. גורם טורקי ששוחח עם MEE בעילום שם טען כי העובדה שישראל לא השתמשה במנגנון התיאום הקיים מצביעה, לשיטתו, על כך שהמטרה לא הייתה רק מבצעית.
לפי נתונים שהובאו ב-MEE ומבוססים על דיווחי טלגרם ועל מאגר ACLED, מאז ינואר 2025 ועד 18 באוגוסט 2026 תועדו 1,722 אירועים הקשורים לפעילות הצבאית הישראלית בסוריה, לאחר סינון כפילויות לפי מקום וזמן.
"לא יתנו לארדואן להרגיש בנוח בסוריה"
שני גורמים המקורבים לממשל הטורקי אמרו ל-MEE כי להערכתם התקיפה נועדה לא רק לצרכים פוליטיים פנימיים בישראל, אלא גם לפגוע באמינות ההתחייבות הטורקית להגן על סוריה ולתמוך בשלטון החדש בדמשק. אחד מהם קשר זאת להסכם ההגנה שנחתם במכה בין טורקיה, סעודיה ופקיסטן, שאותו הציגה ישראל, לדבריו, כחלק מהתגבשותו של "ציר סוני" חדש.
גורם נוסף אמר כי בעקבות ההודעה הישראלית, ירושלים למעשה מגדירה לראשונה באופן רשמי נוכחות טורקית בסוריה כאיום ביטחוני. לדבריו, המשך המתיחות עלול להוביל לתרחיש המזכיר את 2015, אז הפילה טורקיה מטוס קרב רוסי שחדר, לטענתה, למרחב האווירי שלה.
המתיחות מקבלת משמעות נוספת על רקע כוונתו של ארדואן לבקר בדמשק בהמשך השנה – ביקור ראשון שלו בסוריה מאז נפילת משטר אסד. אחד המקורבים לממשל הטורקי העריך כי התקיפה נועדה גם לשלוח מסר אישי לנשיא הטורקי: "זו דרך לומר לארדואן שלא יתנו לו להרגיש בנוח בסוריה". לפי הדיווח, באנקרה אמנם מנסים כלפי חוץ למסגר את התקיפה כמהלך הקשור לבחירות בישראל, אך מאחורי הקלעים מתייחסים אליה גם כאזהרה אסטרטגית: ישראל אינה מוכנה לקבל התבססות צבאית טורקית בסוריה – וטורקיה, מצדה, אינה מתכוונת לוותר על השפעתה במדינה.