במקביל, הממשל בוושינגטון מקדם התפייסות מול סין, הכוללת הקפאת עסקאות נשק בשווי 14 מיליארד דולר לטייוואן. זאת, בזמן שנכסים צבאיים קריטיים, מסוללות הגנה אווירית ועד לנושאת המטוסים היחידה שנותרה באוקיינוס השקט, הועברו כולם לזירת המזרח התיכון.
מוסקבה ויריבות אחרות, לעומת זאת, כבר העבירו את התעשייה הביטחונית שלהן לכלכלת מלחמה. בעוד שלוקהיד מרטין סיפקה אשתקד 620 מיירטי פטריוט בלבד, מודיעין מערבי מעריך כי רוסיה מייצרת למעלה מ-100 טילים בליסטיים מדי חודש.
לפער הזה יש השלכות אסטרטגיות בשטח. אוקראינה נותרה חסרת הגנה מול מטחי הטילים של רוסיה, לאחר שטראמפ דחה את בקשותיה לפטריוט. במפרץ, מדינות כמו סעודיה מתנגדות לחידוש קמפיין מקיף נגד איראן, מחשש שמאגרי המיירטים שלהן פשוט לא יספיקו כדי להגן על תשתיות קריטיות.
הטילים הבליסטיים הפכו לכלי מרכזי של כפייה גיאופוליטית. בעבר הם נחשבו לכלים יקרים שסטייה של מאות מטרים מהיעד לא שינתה הרבה בשל שימושם הגרעיני, אך כיום מעצמות ביניים כמו איראן מחזיקות ביכולות מדויקות שגרמו נזק כבד לבסיסים אמריקניים. יירוט טילים אלו דורש לרוב שניים או שלושה מיירטים לכל טיל התקפי, משוואה קשה עבור המערב שכן טילי היירוט מורכבים במיוחד.
התרעות פיקוד העורף