הדוח, שכותרתו "אזהרה אסטרטגית: מחדל 2026", מצביע על שבע "נורות אזהרה", ובהן שיקום כוחו של חמאס, ניסיונות לבחון את קו ההגנה החדש, התרעות של תצפיתניות ולוחמים, שחיקה בכוח האדם - ובעיקר תופעה שהמחברים מכנים "מחסום הפחד": חשש של חיילים, מפקדים ואנשי ביטחון להתריע בגלוי על כשלים וסכנות.
הדוח הוצג אתמול במסיבת עיתונאים של המועצה, שבה השתתפו הורים שכולים ושורדי טבח 7 באוקטובר. מחבריו מדגישים כי אין מדובר בתחליף לוועדת חקירה ממלכתית וכי המסמך אינו קובע אחריות פלילית או מקצועית. הוא מבוסס, לדבריהם, על אלפי מקורות גלויים - מסמכים רשמיים, תחקירי צה"ל, דוחות מבקר המדינה, מסמכי הכנסת ובתי המשפט ופרסומים פומביים - וכן על עשרות שיחות עומק ולמעלה ממאה עדויות של מפקדים, לוחמים, תצפיתניות, אנשי מילואים, רבש"צים, אנשי מערכת הביטחון, גורמים שנחשפו לתהליכי קבלת החלטות ותושבי יישובי הגבול. חלק מהמידע, כך נכתב, לא פורסם קודם לכן.
אחד הממצאים החריפים ביותר במסמך נוגע לתפקודה של המערכת עצמה. במועצת אוקטובר טוענים כי במהלך הכנת הדוח נתקלו שוב ושוב בחיילים, הורים, אנשי מילואים, רבש"צים ואף גורמים בכירים במערכת הביטחון שביקשו שלא להזדהות. הסיבות, לדבריהם, נעו מחשש מפגיעה בקריירה ועד פחד מפני התנכלות פיקודית, פגיעה בילד המשרת במערכת, אובדן תקציבים או מחיר ציבורי ופוליטי. במועצה מכנים זאת "מחסום הפחד".
אחד הבכירים לשעבר באחד מארגוני הביטחון ניסח את הבעיה כך: "אנשים מדברים במסדרונות הרבה יותר בחופשיות מאשר בחדרי הדיונים". לדבריו, מחוץ לישיבות נשמעות ביקורת ואזהרות, אך כאשר "הדרגות יושבות סביב השולחן" הזהירות גוברת. מחברי הדוח מזהירים כי כאשר בעלי תפקידים חוששים להתעקש על המידע שבידיהם, גם סימני אזהרה שנקלטו במערכת עלולים שלא לקבל את המשקל הראוי.
בתמונת המצב המבצעית שמשרטט הדוח בולטת הטענה שחמאס אמנם ספג מכה קשה, אך לא פורק מנשקו ולא חדל להתקיים ככוח צבאי ושלטוני. לפי המסמך, הארגון ממשיך לגייס פעילים, לייצר אמצעי לחימה, לשקם תשתיות ולהפעיל מנגנוני שלטון, ובהם גביית כספים ותשלום משכורות. מנהרות ממשיכות להתגלות, ובמקביל מתנהל הדיון על שיקום הרצועה ועל מנגנוני הפירוז העתידיים. החשש שמעלים מחברי הדוח הוא שהנחת היסוד הישנה, שלפיה "חמאס מורתע", תפנה את מקומה לביטחון מופרז בהסדרים, במנגנוני פירוז עתידיים ובקו ההגנה החדש - בטרם הוכחה יכולתם למנוע את התעצמות הארגון.
מחברי המסמך אינם טוענים שהמציאות כיום זהה לזו של ערב 7 באוקטובר, אלא מצביעים על דפוסים שלדעתם מזכירים את התקופה שקדמה לטבח. לפני המתקפה, נטען בו, נבנה כוח של חמאס תחת הנחת העבודה שהוא מורתע; כיום מדובר באויב שנפגע קשות אך משקם יכולות. אז תצפיתניות התריעו על אימונים ושינויים חריגים סמוך לגדר; כעת מובאות שוב עדויות של תצפיתניות ולוחמים על בחינת קווי ההגנה ותגובות צה"ל. הצטברות הסימנים הזאת, לטענתם, מחייבת בדיקה.
הדוח מתייחס גם לשחיקת מערך המילואים וללחץ על מערכי ההגנה ביישובי הגבול. אחד מלוחמי המילואים המצוטטים בו מתאר "סד"כ מינימלי" וקושי למצוא כוח שימלא חוסרים. לדבריו, הובהר לכוח שאם יתרחשו אירועים בשני יישובים במקביל, ייתכן שאחד מהם ייאלץ להסתדר לבדו לפרק זמן מסוים. מחברי הדוח מזכירים כי ב-7 באוקטובר היו כיתות הכוננות והרבש"צים במקומות רבים קו ההגנה הראשון, ולכן כל צמצום בכוח הזמין מחייב, לשיטתם, בחינה מחמירה במיוחד.
הולין הזכירה את טרור העפיפונים והבלונים של 2018, את עשרות השריפות ביום ואת השדות שנשרפו. לדבריה, העפיפונים נשאו גם מסר: "אנחנו יכולים להגיע אליכם". היא הזהירה מפני נרמול מחודש של תופעות שנראות בתחילתן שוליות.
המסמך מרחיב את התמונה גם לצפון ולאיראן. הוא מציין כי חיזבאללה עדיין חמוש וכי איראן מוסיפה להוות איום אסטרטגי, ומזהיר כי ריבוי הזירות ושחיקת כוח האדם עלולים ליצור פער בין המשימות המוטלות על מערכת הביטחון לבין המשאבים העומדים לרשותה.
נורת האזהרה האחרונה בדוח נוגעת לאופן שבו מדינת ישראל בודקת את עצמה. צה"ל תחקר את עצמו, שב"כ תחקר את עצמו, המשטרה תחקרה אירועים וזירות, המל"ל ערך תחקיר פנימי ומבקר המדינה בודק סוגיות שונות. צוות תורג'מן אף מצא כי חלק מתחקירי צה"ל היו בלתי מספקים וכי סוגיות מרכזיות כלל לא תוחקרו. לטענת מחברי הדוח, חרף כל הבדיקות הללו טרם קם גוף עצמאי אחד שבחן את שרשרת קבלת ההחלטות בשלמותה - הדרג המדיני, מערכת הביטחון, המודיעין, בניין הכוח, התקציבים והממשקים שבין הגופים.
אחד מבכירי גופי הביטחון הגדולים בישראל, המצוטט בסיום הדוח, מציב את השאלה בחריפות: האם שילוב של דרג מדיני שאינו משקף את מלוא התמונה, מנגנוני בקרה חלשים וקצינים שחוששים לדבר עלול להחזיר את ישראל למציאות של 6 באוקטובר. "האם אנחנו יכולים לסמוך על שיקוף אמיתי של תמונת המציאות כפי שהיא מתרחשת?", הוא שואל.
על הרקע הזה חוזרת מועצת אוקטובר על דרישתה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את כלל הדרגים והמערכות יחד. מבחינת המשפחות שהציגו היום את הדוח, מטרתו אינה מסתכמת בחשבון עם העבר. הן מבקשות להתריע בזמן, לפני שהשאלות שמועלות בו יהפכו שוב לשאלות שנשאלות בדיעבד. אחרי 7 באוקטובר, הן אומרות, המדינה כבר יודעת מה עלול לקרות כאשר התרעות מהשטח אינן מקבלות את המשקל הראוי - ואסור לה להמתין לאסון נוסף כדי לברר אם גם הפעם הסימנים היו שם.
התרעות פיקוד העורף