זה יום חמישי בבוקר. לא הרחק מהחרמון נשמעו קולות הלחימה: פיצוצים, טנקים שירו פגזים, מסוקי קרב שביצעו פעילות ריכוך אווירית, לוחמי הנדסה קרבית אשר שיגרו רובוטים שפתחו את נתיבי התנועה של כוחות השריון והחי"ר. מפעם לפעם הגיח רחפן שסייע לכוחות מהאוויר. היו גם רחפנים מתאבדים ורחפנים גדולים וכבדים שהטילו פצצות נ"ט או מטעני נפץ רבי עוצמה. הלחימה נעשתה במרחב של מבנים צפופים, רחובות צרים ותוואי תת-קרקעי.
הפעם זה היה תרגיל ולא קרב אמיתי מול אויב, אבל הוא התנהל בדיוק על פי תורת הלחימה הרב-זרועית והרב-חילית המעודכנת של צה"ל. את התרגיל הובילו חניכי קורס מפקדי פלוגות, ולקחו בו חלק צוערי קורס קציני היבשה, בהם צוערים מהשריון, ההנדסה הקרבית, חטיבות החי"ר והקומנדו. כמו כן, לקחו חלק בתרגיל חניכי קורס המ"כים של זרוע היבשה וכן חניכי קורס מג"דים. כלומר, כל שדרת הפיקוד הטקטי של צה"ל.
התרגיל נערך ב"מתקן לבנון" ברמת הגולן. מתקן האימונים החדש נבנה כדי לדמות את אתגרי הלחימה בהווה ובעתיד, כאשר הוא מדמה כפר שיעי בדרום לבנון. יש בו מבנים מסוגים שונים: צמודי קרקע, בניין רב-קומות, מנהרות תת-קרקעיות שמחברות מתחמי מגורים אחד לאחר, רחובות שבהם לאוחזים במבנים יתרון בתצפית ובאש על כוח מתמרן ועוד.
בצה"ל אומרים כי המתקן נועד לאפשר לכוחות להתאמן בתנאים שקרובים ככל הניתן לאלה שיפגשו בשדה הקרב. צה"ל צבר בשלוש השנים האחרונות הרבה מאוד ידע טקטי בלחימה בזירות השונות: הטכנולוגיה שנכנסה לשדה הקרב, התחכום של האויב והפריסה וההיערכות המבצעית בהגנה של האויב.
"ממדי הלחימה השתנו"
השבוע נפתחה ב"מתקן לבנון" סדרת האש של צה"ל, שבה כל חניכי וצוערי שדרת הפיקוד הטקטי של זרוע היבשה עוברים סדרות של אימונים באש חיה. פעם קראו לזה בצה"ל סדרה של תרגילים רב-חיליים (רב"ח, א.א), אלא שהיום, מאז 7 באוקטובר, צה"ל שינה את תפיסת הפעלת הכוח המתמרן.
המסגרות המרכזיות של הכוח המתמרן הן צק"ח (צוות קרב חטיבתי, א.א) וצק"ג (צוות קרב גדודי, א.א). במרכז הרעיון, כל גדוד שריון, הנדסה קרבית וחי"ר מתפצל ומורכב מחדש במהלך תמרון. בהרכב, למפקד הגדוד יש גדוד מתמרן אשר מורכב מארבע פלוגות: פלוגת טנקים, פלוגת חי"ר, פלוגת הנדסה קרבית ופלוגת סיוע מנהלי קדמי. לכל מפקד חטיבה יש שלושה גדודים כאלה.
סדרת האימונים שהחלה השבוע מתבצעת בהובלת המרכז להכשרת פיקוד קרבי והמרכז הלאומי לאימונים ביבשה. "הקרב במהותו לא השתנה, אבל ממדי הלחימה השתנו", אמר גורם בכיר בזרוע היבשה. "נכנסו הרחפנים, הטכנולוגיה והרובוטיקה. היום המפקד צריך לדעת לפעול בתוך הרבה יותר ממדים במקביל".
"הטכנולוגיה הביאה איתה אתגרים חדשים"
אחד השינויים הבולטים הוא השימוש ברחפנים. במהלך התרגיל ביום חמישי פעלו מעל הכוחות רחפנים מסוגים שונים, בהם גם רחפן "עטלף", ששימשו לאיסוף ולתקיפה. היכולת הזו, שהתרחבה משמעותית במהלך המלחמה, הפכה לכלי משמעותי עבור הלוחמים והכוחות המתמרנים ומאפשרת להם לקבל תמונת מצב רחבה יותר בזמן הפעילות. בצה"ל אומרים כי היום יש לכל מג"ד מיני חיל אוויר, שאותו הוא יכול להפעיל תחת ידיו.
בצה"ל הבינו כי השילוב הזה הוא חלק מתפיסת הרב-חיליות שמובילה את מיצוי הכוח לרמה הגבוהה ביותר. העובדה שהכוחות מדברים זה עם זה ופועלים באותו ממד של קרב, תוך שילוביות, מקלה על השליטה והפעלת הכוח. כלומר, כאשר למפקד הגדוד יש את כל המערך המתמרן תחתיו – מכוח הנדסה שפותח את נתיבי ההתקדמות, השריון שיכול לפעול ולנוע לפני החי"ר, או במקרים אחרים שבהם החי"ר נשלח לתפוס את האגפים כדי לאפשר לשריון לנוע במרחב צפוף מבלי להיות מטרה לחוליות נ"ט – ועד היכולת לפעול באופן ממוקד כדי לטהר מבנים ומנהרות תת-קרקעיות.
גורם צבאי אומר: "כיום, בהכשרות, המפקדים נדרשים להכיר לא רק את היכולות של החיל שממנו הגיעו, אלא גם את היכולות והמגבלות של הכוחות שפועלים לצדם. אנחנו מחנכים לרב-חיליות. המפקד צריך להבין לא רק מה הכוח שלו יודע לעשות, אלא גם מה היכולות ומה המגבלות של הכוחות שפועלים לצדו", הוא מוסיף. "הדבר בא לידי ביטוי גם בהפעלת השריון. הטנק מעניק לכוח מיגון ועוצמת אש משמעותית, אך הפעלתו במרחבים שונים דורשת מהמפקדים להכיר את יתרונותיו ואת מגבלותיו ולדעת לשלב אותו עם יתר הכוחות הפועלים בשטח", אומר קצין אחר בזרוע היבשה.
"מתקן לבנון" מאפשר לכוחות לתרגל לחימה במרחב מורכב הכולל מבנים ותוואי תת-קרקעי, תוך שילוב של מספר חילות ויכולות באותו תרגיל. כך נדרשים המפקדים לתרגל את החיבור בין הכוחות השונים ולפעול בתוך תמונת קרב רחבה. בתרגיל ביום חמישי נדרש גדוד מתמרן לכבוש את מרחב הכפר. התרגיל אומנם החל בתנועה של כוח ההמסה, שהפעיל מערך רובוטי שפתח את צירי התנועה, הפעיל באופן יזום זירות מטענים ונטרל יכולות נ"ט של האויב במרחב ההגעה. במקביל, פעולות הריכוך כללו את הפעלת חיל האוויר והתותחנים, אבל בחלק אחר של התקדמות הכוחות בחר מפקד הכוח להפעיל את כוחות החי"ר שישתלטו על מספר מבנים בטרם נעו כוחות השריון.
גורם צבאי אומר: "גם הטכנולוגיה הביאה איתה אתגרים חדשים. מערכות דיגיטליות ומסכים מאפשרים למפקדים לקבל מידע רב בזמן אמת, אך דורשים מהם להסתגל לדרך לחימה שבה כמות המידע והיכולות העומדות לרשותם הולכת וגדלה".
"האויב מבין את העוצמה של צה"ל"
לצד האמצעים החדשים, חלק מרכזי מהשינוי בהכשרות מגיע מהניסיון שנצבר במהלך המלחמה. מפקדים ולוחמים מגיעים כיום לאימונים לאחר תקופות ממושכות של פעילות מבצעית, לעיתים במספר גזרות. "יש היום לוחמים ומפקדים עם ניסיון קרבי עצום", אמר הגורם הבכיר. "יש אלופים שאומרים ללוחמים: לכם יש ניסיון קרבי עשיר יותר משלי. עכשיו האתגר שלנו הוא לקחת את כל הניסיון הזה ולשמר אותו".
קצין בכיר שלקח חלק בהכנת התרגיל השבוע אומר: "האויב היום מבין את העוצמה של צה"ל. הוא כמעט ולא ינהל קרב הגנה. היום אין אף כוח צבאי במזרח התיכון כולו שיכול לעמוד ולנהל קרב הגנה מול עוצמה של צק"ג של צה"ל. אנחנו כן רואים בצורות הלחימה שהאויב מסתתר ומנסה לפעול בשלב שבו הכוח מתייצב במרחב ועובר מהתקפה להגנה. אז הוא מנסה לצאת ולפגוע נקודתית בכוחות, מתוך ידיעה כמה העניין הזה רגיש בחברה הישראלית".
עבור המלפ"ק ומל"י, המטרה היא להפוך את הידע שנצבר בשטח לחלק מההכשרה של הכוחות הבאים. "צריך לדעת ללמוד תוך כדי חיכוך", הסביר הגורם. "המלחמה מייצרת כל הזמן ידע חדש, והמשימה שלנו היא לקחת אותו ולהכניס אותו בחזרה אל ההכשרות".
"הקרב לא השתנה במהות שלו", סיכם הגורם הבכיר. "מה שהשתנה הם הממדים שבהם הוא מתנהל. התפקיד שלנו הוא לוודא שהמפקדים יודעים להשתנות יחד איתו".