העובדה כי מערכת הביטחון בחרה לחטוף את "הדג השמן" ולהביא אותו לחקירה בשב"כ עושה את האירוע למהלך אסטרטגי, כי לישראל לא הייתה כל בעיה לפגוע באיש מהאוויר ולחסל אותו. היא עשתה זאת כבר מעל 550 פעמים בעשרה החודשים האחרונים. היא כבר חיסלה את קודמיו בתפקיד, אבל ההחלטה לחטוף אותו נועדה לקבל קודם כול אוצר של מודיעין.
אסור להתבלבל: ברגע שהאיש בחדר החקירות של השב"כ, הוא בסוף ידבר. מתי וכמה זה כבר עניין לדיון אחר. אבל מעבר לאוצר המודיעיני, המבצע אתמול מכניס את חמאס לסוג של הלם. הם מבינים כי הם חשופים ושקופים מודיעינית. הם מבינים כי לישראל יכולת הגעה לכל בית, לכל מנהרה וזה כבר סיפור אחר מבחינתם. האירוע אתמול בעזה יניב פירות מבצעיים, כנראה בתקופה הקרובה ואף מעבר.
חשוב להבין, האיש נגע בכל דבר שקשור ליכולות הצבאיות והמודיעיניות של חמאס. הכול עבר דרכו. הכול נעשה באישורו. מבניין הכוח, עבודת המודיעין שמבצע חמאס, מערך ההברחות לצד מערכי המשילות, תוכניות תקיפה על ישראל וכוחות צה"ל בעת הקרובה, אבל גם לטווח הארוך ועוד.
כרגע במערכת הביטחון מעדיפים לשתוק ולא לתדרך יתר על המידה. הפעולה אתמול יכולה בהחלט אף להפחית את המתיחות בעזה, אבל גם באופן חלקי באיו"ש.
אתמול דיברו בצה"ל כי לצד ניסיונות של איראן דרך ארגוני הטרור חמאס וג'יהאד איסלאמי, לצד המשבר הכלכלי, לצד המשבר המשילותי של הרשות הפלסטינית, הגורם בעל הפוטנציאל הגדול ביותר היום להתפרצות אירועי אלימות באיו"ש הוא פעולות החיכוך ואירועי האלימות של פעילי הימין הקיצוני. בצה"ל אומרים כי הם מזהירים מפני המגמה המדאיגה בעניין.
בצה"ל עסוקים עכשיו להוריד להבות בעזה ובאיו"ש. הפעולות בסוף השבוע בג'נין, החיסולים הרבים בעזה וכמובן חטיפת "הדג השמן", מועיין אל עראביד, עשויים להביא לתוצאה הרצויה של כניסה לחודש החגים תחת שליטה של צה"ל על גובה הלהבות בשתי הזירות.
התרעות פיקוד העורף