הקרב על סוריה עולה שלב: ישראל נפרדת מהמתווכת החשאית מול טורקיה

בסוריה, השיחות לא הבשילו להסכם ביטחוני. בישראל סבורים כי אחת ההתפתחויות שהשפיעו על המגעים הייתה הסרתן של סנקציות מסוימות מעל סוריה בידי ארצות הברית ומדינות נוספות. לאחר ההקלות בסנקציות פחתה המוטיבציה הסורית להגיע להסדר עם ישראל.

גם סוגיית אזור החיץ עמדה בלב המחלוקת. לדברי הגורם המדיני הבכיר, ישראל לא הייתה מוכנה להגיע להסכם ביטחוני שיחייב אותה לסגת מאזור החיץ, שאותו היא רואה כנכס ביטחוני. העמדה הישראלית הייתה שהסדר ביטחוני עם סוריה אינו צריך לכלול נסיגה מהאזור.

המגעים נמשכו גם לאחר שהתברר כי אין בשלב זה הסכמה על הסכם ביטחוני. השיח עוסק בהסדרי הביטחון בדרום סוריה ומתנהל בכמה מישורים, שתוכנם אינו נחשף. הפגישה האחרונה שקיים ראש המוסד במסגרת המגעים כבר פורסמה. הדיונים מתמקדים כעת במצב הביטחוני בדרום סוריה ובאפשרות להגיע להסכמות מעשיות באזור.

במקביל נמשכים המגעים סביב עתידה של עזה. כוח ה-ISF טרם הותנע והדיונים עליו עדיין אינם בשלב היישום. בנושא התקיימה שיחה עם שר החוץ של מרוקו. מרוקו ואוגנדה הן שתי המדינות שנמצאות בתמונה בהקשר הזה.

בישראל אומרים כי כל מהלך הקשור לכוח כזה צריך להיות כרוך גם בפירוק חמאס מנשקו. זהו גם אחד השיקולים המרכזיים מבחינתה בדיונים על נוכחות בינלאומית או אזורית עתידית ברצועה.

במקביל נמשך הדיון על המתווים המדיניים לעתיד עזה. תוכנית 15 הנקודות, במתכונתה הנוכחית, אינה תואמת מבחינת ישראל את תוכנית 20 הנקודות. למרות הפער בין שני המתווים, ישראל מעוניינת בהמשך המסלול המדיני, מתוך אפשרות להשיג באמצעותו לפחות חלק מיעדי המלחמה. כל עוד המסלול הזה קיים, הכוונה היא למצות אותו, למרות הספקות לגבי סיכויי הצלחתו.

לדברי הגורם המדיני הבכיר, בפירוק חמאס מנשקו עצמו אין לפי שעה התקדמות. ישראל ממשיכה לקשור את שיקום הרצועה לפירוק הנשק ואינה מוכנה לקדם את השיקום במנותק ממנו.

בפגישה שהתקיימה לפני כשבועיים וחצי סוכם על הקמת שתי קבוצות עבודה: האחת תעסוק בפירוק הנשק והשנייה בסוגיה ההומניטרית. את הטיפול בנושא מרכז ראש המל"ל, והשיח בין הצדדים נמשך.

גם סוגיית ההגירה מרצון מעזה אינה נמצאת בשלב שבו ניתן לבצע מהלך רחב. לשם כך דרושים תושבים שמעוניינים לעזוב ומדינה שמוכנה לקלוט אותם, וכיום אין מדינה שמוכנה לקליטת עזתים בהיקף משמעותי. יציאות מעזה מתקיימות גם כיום בהיקפים מוגבלים, בין היתר לצורך טיפולים רפואיים ולימודים. בתחילת המלחמה נרשמה יציאה גדולה יותר למצרים.

היחסים עם טורקיה נמצאים במצב שונה. לדברי הגורם המדיני הבכיר, ישראל אינה מגדירה אותה כמדינת אויב, אך רואה בה יריבה בעקבות הצעדים שנקטה בשנים האחרונות. לסיווג רשמי של מדינה כמדינת אויב יש השלכות מעשיות, וישראל אינה ממהרת לנקוט אותו ביחס לטורקיה.

בתקופות קודמות הועברו מסרים בין ישראל לטורקיה באמצעות אזרבייג'ן, המשמשת ידידה קרובה של שתי המדינות. בתקופה האחרונה השימוש בערוץ הזה פחת. במפגש במסגרת Board of Peace הוחלפו כמה מילים בין הצדדים, אולם אין כיום חילופי דברים אינטנסיביים. רוב ההתנהלות הפומבית בין המדינות נעשית כיום דרך ההתבטאויות החריפות מטורקיה והתגובות שמגיעות מישראל.