בצה"ל אומרים כי לחיל המודיעין נגמרו שטחי האחסון בענני הקבצים. כתוצאה מכך, בצה"ל החלו למחוק קבצים כדי לפנות מקום לקבצים חדשים, ובחלק מהמקרים מעדיפים בצה"ל שלא לשמור קבצים חדשים, כולל צילומי לוויין חדשים.
ראש הממשלה קבע, במחלוקת בין האוצר למשרד הביטחון, כי האוצר יעביר 40 מיליארד שקלים לתקציב השוטף של צה"ל. על פי הסיכום, בחודש אוגוסט צה"ל היה אמור לקבל פעימה ראשונה של 15 מיליארד שקלים, בין היתר כדי לשמר את קווי הייצור בתעשיות הביטחוניות ולרכוש חלקי חילוף. אולם האוצר לא העביר את הכסף.
הכנסת אמורה בעוד ימים לדון ולאשר העברה של 11 מיליארד שקלים, חלק מהסכום שנקבע על ידי ראש הממשלה. היתרה אמורה להיות מועברת ב-1 באוקטובר וב-1 בנובמבר, אבל כבר עתה האוצר מתעקש שלא להעביר את שסוכם.
"אני לא אדבר במקומם, אבל יש לנו חובות לתעשיות של יותר מ-15 מיליארד. ברור לי שסכומים כאלה בפערים מייצרים בעיות אצלם, ברור לי שזה מכביד עליהם. זה מכביד עלינו לא פחות. אני לא יכול להזמין הזמנות לרציפות באלביט. אנחנו לא יודעים לשמר את קו הייצור של פגזי טנקים כרגע. באוקטובר אמור להיגמר פס הייצור של הארטילריה ובנובמבר הפצמ"רים".
הגורם הוסיף ותיאר את גודל המשבר בצה"ל ובמערכת הביטחון: "היום אני לא יודע לצבור חומרים באמ"ן. צריך להתחיל לפנות ולמחוק בשביל נפח אחסון. במקומות מסוימים יש בעיות תקשורת. המון אזורים שפשוט נעצרים באמצע המלחמה, אנחנו לא יודעים לקיים רציפות. היה ויגיע הכסף, לפחות היינו יכולים לקיים הזמנות".
בצה"ל מודאגים מאוד מהמצב. גורם צבאי אמר כי התקציב המקורי עמד על 143 מיליארד שקלים. כלל ההתפתחויות בזירות הלחימה, בדגש על מלחמת "שאגת הארי" מול איראן ובזירת לבנון, גרמו לצה"ל לפרוץ את התקציב.
בצה"ל מספרים כי באגף המודיעין החלו להתיר חוזים לעשרות אנשי קבע שהוחתמו לתקופת קבע ראשוני. אולם משום שלצה"ל נגמר הכסף, הצבא התיר את החוזים באופן מיידי ושחרר את אותם חיילי קבע.
גורם צבאי סיכם את המצב הבעייתי שאליו נקלעו צה"ל ומערכת הביטחון: "זה מדאיג מאוד. בעיקר מהמקום שאגף התקציבים באוצר בעצם לא מממש את הנחיות ראש הממשלה. אם היו עובדים על פי סיכום ההנחיות, היינו במקום שאפשר לקיים רציפות בסיסית. המצב הזה מגביל אותנו היום".