"מאוד קשה לעשות דברים לבד", אמרה ממן ל־POLITICO. לדבריה, המיליטריזציה של החלל אינה תרחיש עתידי אלא תהליך שכבר מתרחש: "זה כבר קורה – אנחנו פשוט לא מבינים עד כמה". לדבריה, ישראל מזהה עניין גובר מצד בעלות בריתה בטכנולוגיות Dual Use – מערכות שניתן להשתמש בהן הן לצרכים אזרחיים והן לצרכים ביטחוניים.
מההתרעות לאזרחים ועד לוויינים ובינה מלאכותית
אחד התחומים שבהם מבקשת ישראל להציג לאירופה ניסיון מבצעי הוא מערכות התרעה מוקדמת. "אחד הדברים שאנחנו עובדים עליהם הוא מערכות התרעה מוקדמת", אמרה ממן, והפנתה להתמודדות הישראלית עם ירי הטילים מאיראן. לדבריה, היכולת להעביר התרעות לאזרחים בזמן ולצמצם את מספר הנפגעים היא חלק ממערכת רחבה יותר שמאפשרת לזהות איומים ולהזהיר את האוכלוסייה מראש.
הפוטנציאל מבחינת אירופה אינו מוגבל לטילים ולתרחישים צבאיים. ממן הדגישה כי אותן יכולות של תצפית לוויינית, עיבוד נתונים ובינה מלאכותית יכולות לשמש גם להתמודדות עם שריפות, שיטפונות, בצורת ואסונות אחרים.
"אני לא מתייחסת להגנה רק כאל טילים בליסטיים מאיראן", אמרה. "תחשבו על שריפה, שיטפון פתאומי או אפילו בצורת ממושכת". אחד התחומים המרכזיים לשיתוף פעולה עתידי, לדבריה, הוא שילוב בין צילומי לוויין למודלים מבוססי AI, כחלק ממערך הגנה רב־שכבתי.
אלא שלפי שלושה בכירים שהיו מעורבים בדיונים ושוחחו עם POLITICO, התוכנית לא התקדמה אז לאחר שבנציבות ובכמה מבירות אירופה הגיעו למסקנה שמימוש המיזם יחייב הסתמכות על טכנולוגיות הגנה אווירית ישראליות. בעיצומה של המלחמה בעזה, שיתוף פעולה כזה נחשב מבחינה פוליטית לרגיש מדי.
במקביל, יוון חתמה לאחרונה על עסקה בהיקף של כ־3 מיליארד אירו עם ישראל להקמת מערך הגנה אווירית רב־שכבתי נגד רחפנים, מטוסים, רקטות ואיומים נוספים – דוגמה נוספת לכך שהטכנולוגיה הביטחונית הישראלית הופכת לחלק מתהליך ההתחמשות האירופי.
ובאותה בריסל – סנקציות, הקפאות ואיומים בהגבלות
כאן נמצא הדיסוננס. אותו איחוד אירופי שמחפש כעת בישראל שותפה להגנה על שמי אירופה ולבניית יכולות חלל, ניהל בשנה האחרונה מערכת יחסים פוליטית מתוחה במיוחד עם ירושלים.
ביולי 2025 הציעה הנציבות להשעות חלק מהשתתפות ישראל בתוכנית המחקר והחדשנות Horizon Europe, בעקבות בחינת עמידתה של ישראל בסעיף זכויות האדם שבהסכם האסוציאציה עם האיחוד. ההצעה התמקדה בתוכנית EIC Accelerator לחברות טכנולוגיה ישראליות. בספטמבר אותה שנה הלכה הנציבות צעד נוסף והציעה להשעות חלק מההטבות המסחריות של ישראל במסגרת הסכם האסוציאציה, להטיל סנקציות על שרים ישראלים שהוגדרו "קיצוניים" ועל מתנחלים אלימים, ולהקפיא תמיכה בילטרלית לממשלת ישראל. חלק מהצעדים נתקלו בקושי להשיג את הרוב הדרוש בקרב המדינות החברות.
המלחמה באוקראינה, האיום הרוסי, התפשטות הרחפנים והטילים וההבנה שהחלל עצמו הופך לזירת עימות דוחפים את אירופה להאיץ את בניית יכולות ההגנה שלה. במציאות הזאת, מערכות ישראליות שנחשבו לפני שנה פוליטית "רגישות מדי" הופכות כעת לנכס מבוקש.
התרעות פיקוד העורף