לדבריו, הוא העריך שהמתקפה תהיה מצומצמת בהרבה. "חשבתי שהם יירו עשרה טילים, עשרים טילים. לא האמנתי שהם יגיעו לכמויות האלה. לא כי הם לא יכלו – ידעתי שיש להם את היכולת הטכנולוגית – אלא כי זו הייתה הפרה בוטה של כל מה שידענו בעולם". אלא שכאשר השיגורים החלו, המערכות כבר היו מוכנות. "אני תכננתי את מערכת החץ, הייתי מהנדס המערכת הרבה שנים ואחר כך ראש התוכנית. ידעתי בדיוק איפה היכולות של המערכת ובמה היא מסוגלת להתמודד, ולכן לא חששתי מהתרחישים הספציפיים שלנו".
"זה היה כמו סרט מדע בדיוני"
לוי סיפר כי כבר בשלב התכנון נבנתה המערכת כדי להתמודד עם כמויות גדולות מאוד של טילים בפרקי זמן קצרים. "ידענו לעשות את זה. לא אכנס למספרים של כמויות ודקות, אבל ידענו לבנות תרחישים כאלה שהמערכת תדע לתת להם מענה". לדבריו, כשהחל המטח הבליסטי, שבו שוגרו למעלה מ־100 טילים, הוא כבר ישב בחדרי הפיקוד. "אני זוכר שהעסק התחיל לנגן וישבתי מול המסך. זה היה פשוט להיות כמו בסרט של מדע בדיוני. רואים גילוי, רואים טיל יוצא, רואים טיל פוגע – וזה חוזר על עצמו עוד ועוד".
בשלב מסוים, הוא מספר, יצא החוצה. "הרמתי מבט לשמיים, התחלתי לראות את כדורי האש כתוצאה מהפיצוצים, ואמרתי שהכול דופק בדיוק כמו שתכננו את המערכת. זו הייתה גאווה גדולה עם הרבה מאוד ביטחון". אחרי מספר יירוטים, לדבריו, החשש התחלף בביטחון. "כבר הרגשתי שהמערכת זורמת. אני עדיין מצדיע לכל לוחמי ההגנה האווירית של חיל האוויר, שעשו עבודת קודש. חיילים צעירים יחסית שישבו מול המסכים והביאו לתוצאות פנטסטיות".
לוי הודה שגם מפתחי המערכת לא ציפו לתוצאות כה גבוהות. "אני לא חושב שגם אנחנו, כשתכננו את המערכת, חשבנו שנדע בשיטות העבודה האלה ליירט למעלה מ־90 אחוז מהטילים התוקפים". בסיום האירוע אסף את אנשי צוותו ואמר להם משפט שנחרת בזיכרונו: "35 שנה של עבודה קשה, של פיתוח ושל ייצור, התנקזו לרגע אחד והביאו לתוצאות מדהימות".
"זה טיל היירוט הטוב בעולם"
כשנשאל אם החץ הוא טיל היירוט הטוב בעולם, השיב: "אני חושב שדי בצנעה אני יכול להגיד שכן". לדבריו, היתרון של המערכת טמון בשילוב בין המבנה הפיזי שלה לבין האלגוריתמיקה הישראלית. "קודם כול הוא קטן, הוא זריז, ויש בו אלגוריתמיקה מתוחכמת שנבנתה כאן בישראל על ידי מיטב המוחות בתעשייה האווירית".
הוא הסביר כי היתרון הישראלי אינו נשען רק על ידע אקדמי. "התמהיל הישראלי אומר שזה לא מספיק שהיית בטכניון ולמדת, או בכל אוניברסיטה אחרת. אתה גם היית בצבא, וגם אלה שלידך היו בצבא, ויש לך ניסיון מבצעי ואתה מבין איך נראה שדה הקרב". לדבריו, ההבנה הזו מאפשרת למהנדסים להכניס לתוך המערכת מגוון רחב יותר של תרחישים אפשריים ולבנות תגובה טובה יותר לאיומים המשתנים.
לוי התייחס גם לניסוי האחרון במערכת ואמר כי הוא הסתיים בהצלחה משמעותית. "כל מה שרצינו שיקרה קרה בדיוק כמו שרצינו. יצאנו שבעי רצון, מערכת הביטחון שבעת רצון, וגם האמריקאים – שהם שותפים מלאים למערכת החץ".
הוא הזכיר כי הפרויקט כולו נשען מראשיתו גם על שיתוף פעולה עם הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים. לדבריו, מערך החץ עבר כבר כמה דורות של פיתוח. חץ 2 נבנה במקור כדי להתמודד עם טילים קצרי טווח יותר, ובהמשך, כאשר איראן החלה לפתח את טילי השיהאב לטווחים של יותר מאלף קילומטרים, נולד הצורך בחץ 3 – שנועד ליירט איומים בגבהים ובטווחים גדולים יותר.
"יש לנו היום גם את חץ 4 וגם את חץ 5, והם יהיו משלימים לחץ 3. ביחד תהיה במדינת ישראל מערכת שיודעת לתת מענה הגנתי רב־שכבתי הטוב ביותר בעולם".
לוי נשאל גם על האיום ההיפרסוני ועל טילים מתמרנים. לדבריו, אף שהמונח "היפרסוני" אינו מוגדר תמיד באופן אחיד, מדובר באיומים שמערכת הביטחון כבר נערכת אליהם. "יש טילים מתמרנים בעולם. ברגע שהאויב שלך רוצה להגיע לנקודת פגיעה בדיוק רב יותר, הוא צריך לתמרן", הסביר. "האם אנחנו יודעים לתת לזה פתרון? כבר היום אנחנו יודעים. האם אנחנו יודעים לתת פתרון משופר בטילים הבאים? בוודאי שכן. לשם אנחנו הולכים". לדבריו, המרוץ הוא תמיד להקדים את האיום. "החוכמה היא לקחת מהנדסי מערכת, אנשים עם יכולת חשיבה מחוץ לקופסה וראייה טכנולוגית רחבה, ולהגיד להם: תדמיינו מה יקרה בעוד עשר שנים, בעוד 20 שנה. לאיפה האויב יכול להגיע – ותייצרו את הפתרון כבר היום".
"לעולם לא יהיו מספיק מיירטים"
לדבריו, האיום הבליסטי משנה את פני המערכה. "ראש קרבי של חצי טון ויותר, שנישא על גבי טיל בליסטי במהירות גבוהה ופוגע באזור מיושב, עושה הרבה נזק ולוקח איתו המון חיים". לוי הוסיף כי עלות מערכת ההגנה אינה יכולה להיבחן במנותק מפוטנציאל הנזק שהיא מונעת. "כשאתה בונה מערכות מתוחכמות זה עולה כסף. אבל אל תסתכל רק על כמה זה עולה – תסתכל על פוטנציאל הנזק של הטיל התוקף".
לדבריו, המראות מתל אביב וממוקדים נוספים שבהם נרשמו פגיעות המחישו עד כמה החשיבות של מערך ההגנה אינה תיאורטית. "המערכת צריכה להיות מאוד מדויקת, להגיע למרחק ולגובה של עשרות רבות של קילומטרים ולפגוע נקודה בנקודה. זה לא יהיה זול", סיכם.
התרעות פיקוד העורף