בצה"ל הטילו ספק בנשק הזול - ואז הגיע החיסול של סינוואר: "משנה את כללי המשחק"

הרחפנים הפכו בתוך שלוש שנות מלחמה לכלי שמלווה כמעט כל כוח בשטח: מאיסוף ותקיפה ועד סריקות לפני כניסה. בצה"ל מודים שגם הטמעתם לוותה בטעויות – אבל אומרים שהלקחים כבר שינו את שדה הקרב

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
רחפנים | צילום: אבי אשכנזי

ביום שבת לפני שבוע התקרבו מהצד הסורי של הגבול שלוש דמויות לגדר הגבול בין ישראל לסוריה. לוחמי גדוד האיסוף הקרבי 595 של אוגדת הבשן מיהרו להעלות לאוויר כמה רחפנים. אחד מהם זיהה כי השלושה מתכופפים ומתעסקים באדמה שמתחת לרגליהם. ההבנה הייתה כי הם מנסים להניח מטען חבלה.

לדבריו, הרחפנים הם כלי משמעותי לא רק בקרב הגנה או בפעילות בט"ש. "גם בקרב התקפה המצב השתנה לחלוטין. אין היום כוח שנלחם בעזה או בלבנון ולא מכניס רחפן לפני הכניסה שלו. "יש טכניקה שאנחנו מכנים 'חוטר', שהשתרשה במהלך הלחימה בעקבות הלקחים שהפקנו. הבנו שלפני שכוח נכנס ונוצר מגע עם האויב, צריך לבצע שלב מקדים של סריקה. המטרה היא להבין מה נמצא באיתור שאליו אנחנו עומדים להיכנס: האם השטח בטוח, האם יש שם מטען והאם נמצאים בו מחבלים שמסתתרים וממתינים כדי להפתיע את הכוח.

"לכן, בקרב התקפה, כמעט שאין היום כוח צבאי שמתקדם בלי רחפן באוויר". במוצב של סיירת גבעתי בקו הצהוב ברצועת עזה התאמנו ביום שני השבוע צוותי מפעילי הרחפנים של הסיירת. מדריכות של ביסל"ח הגיעו עד למוצב כדי לבצע את האימון.

"הרחפן לא רק יכול לתקוף, אלא גם לצפות ולבצע איסוף מבלי לסכן את החיילים שלנו. בעיניי, העובדה שהוא השתלב בצורה כל כך עמוקה בפעילות המבצעית היא משמעותית מאוד".

"לאויב קשה הרבה יותר להשתלט עליו"

הכלים הראשונים שהוכנסו לצה"ל נכנסו באופן פחות מוסדר, והצד השני ניצל זאת לא פעם כדי להשתלט על הכלים ואף "לגנוב" אותם באוויר. כך קרה לא אחת בגבול הצפון במהלך הלחימה מול חיזבאללה.

סגן נ', מספר כי "בתחילת המלחמה אכן היו שיבושי GPS כאלה ואחרים. היום הרחפנים שלנו הרבה יותר חופשיים בשמיים, והרבה יותר קשה לפגוע בהם או להשתלט עליהם. הגענו למצב שבו לכל כוח שנמצא במוצבי הקו הצהוב יש למעשה חמ"ל רחפנים, ותמיד נמצא רחפן באוויר. אין מצב שכוחות מסתובבים בשטח בלי רחפן שמלווה אותם מלמעלה, צופה עבורם ומבצע סריקות".

סגן נ' מסביר כי היכולת של הצד השני להשתלט על רחפן של צה"ל נמוכה יותר כיום: "היום זה קורה פחות, בעיקר משום שאנחנו לומדים ומפיקים לקחים. לרחפן הספציפי שא' מדריכה עליו יש גם יכולת להתמודד עם האיום הזה. "יש לו אפשרות לפעול במצב שונה, שבו מצד אחד השליטה ברחפן מורכבת יותר, אבל מצד שני גם לאויב קשה הרבה יותר להשתלט עליו ולהעביר אותו אליו. זה קשור בין היתר לעולם ה-GPS".

מפעילי רחפנים
מפעילי רחפנים | צילום: אבי אשכנזי

בצה"ל זוכרים היטב את אסון השייטת באנצריה לפני 29 שנים בדיוק. אחת ההערכות הייתה כי חיזבאללה התחבר לשידור של המזל"ט של צה"ל, שסקר את אזור הפעולה ימים קודם לכן. חיזבאללה העריך כי צה"ל מתכוון לפעול במרחב על בסיס צילומי המזל"טים והכין במקום מארב.

סגן נ' נשאל אם קיימת יכולת "לגנוב" מהרחפנים מידע או וידאו. "אותו עיקרון של השליטה בהטסה. אפשר לדמות את זה למעין כיבוי של ה-GPS. הרחפן עדיין מאפשר לי לבצע את היכולות שאני צריך ממנו, אבל מקשה מאוד על האויב להשתלט עליו או לקחת ממנו מידע.

"זה חלק מהלקחים שהפקנו מהלחימה. בתחילת המלחמה זה לא היה כך. היינו צריכים, במידה מסוימת, לחוות את הטעות כדי ללמוד ממנה".

כל מפעילי הרחפנים הם לוחמים שבמסגרת חלוקת הפק"לים קיבלו את פק"ל הרחפנים. רב"ט א' מסבירה מה נדרש ממפעיל רחפן: "קודם כול, יכולות הטסה. זה משהו שלומדים ורוכשים בהדרגה. ככל שהלוחמים מתאמנים יותר, נוגעים ברחפן יותר ומטיסים אותו יותר, כך היכולת שלהם משתפרת. "בהתחלה זו יכולת שצריך ללמוד, ולאט-לאט היא הופכת לחלק מהשגרה המבצעית שלהם".

תגיות:
צה"ל
/
רחפנים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף