"קראתי על קציני צה"ל של 7 באוקטובר, שמצטיידים בעורכי דין ומתכוננים ליום שבו יידרשו לתת דין וחשבון על חלקם במחדל הגדול בתולדות המדינה. עשרות רבות כבר נעזרים בסנגוריה הצבאית, כולל עורכי דין מהשורה הראשונה, במימון המדינה. אני קורא את זה, והלב שלי נקרע.
"עד כאן קצינים, מפקדים, מערכת הביטחון, בכירים בדרג המדיני - אתם רוצים עורך דין? קחו, תגייסו לעצמכם ותשלמו על כך. אתם רוצים ייעוץ? קחו, תשלמו. אתם רוצים להציג את חלקכם בתמונה המלאה? בוודאי. לצד הזכות שלכם להתגונן חייבת להיות גם החובה שלכם להסתכל במראה ולהבין שהיא התנפצה אל מול עיניכם.
"לא להתחבא מאחורי ניסוחים. לא לברוח מאחריות. לא לנהל עכשיו מלחמה על הנרטיב. לא לדאוג רק לשאלה מה ייכתב על שמכם בספרי ההיסטוריה. מאחורי כל סעיף, כל תחקיר וכל החלטה, יש בני אדם, הרבה מהם לא איתנו היום. יש משפחות. יש הורים. יש ילדים שלא חזרו הביתה.
"ויש תצפיתנית אחת בת 19, שישבה בחמ"ל נחל עוז וחיכתה שמדינת ישראל תעשה את הדבר הבסיסי ביותר שהיא הבטיחה לה: להגן עליה. היא נתנה למדינה את חייה. המדינה חייבת לה את האמת! אני אומר לכל מי שהיה שם, לכל מי שהיה אחראי, לכל מי שקיבל החלטות: קחו אחריות.
תעמדו מול המשפחות. תעמדו מול הוועדה. תעמדו מול העם. לעזאזל, פעם אחת תתמודדו עם מה שעשיתם, וגם עם מה שלא עשיתם. כי אי אפשר לקבל את האבסורד שבו מי שלא הצליחו להגן על רוני בחייה, מקבלים עכשיו את כל הכלים להגן על עצמם אחרי מותה. זה לא יכול להיות שהקורבנות נשארים בלי קול, והאחראים מקבלים את המיקרופון, את עורך הדין ואת המדינה שתממן אותם.
"זה כבר לא רק עניין משפטי. זה עניין של צדק. זה עניין של מוסר. זה עניין יהודי. כי עם ישראל לא יכול להשלים עם מצב שבו מי שנרצחו צריכים להוכיח את חפותם, ומי שהיו אמורים להגן עליהם צריכים רק להוכיח את חפותם שלהם.
"המערכות כשלו וקרסו, בתוך כל זה גם הסנגוריה הצבאית. אמרה לי את זה בפנים, בשיחה, הפרקליטה הצבאית הראשית דאז, יפעת תומר ירושלמי.זה עניין מוסרי לחלוטין. זה לא התיקון שישראל רוצה. זה בוודאי לא התיקון שישראל צריכה".