היא מדגישה את היעד של הענקת הענקת מענה לחיילים הבודדים גם שנים ארוכות לאחר שחרורם מצה"ל. "לאחר שחרורם, אנחנו מעניקים סיוע במיצוי זכויות מול משרד הביטחון והגופים השונים וממשיכים ללוות אותם במשך עשר שנים", היא מספרת – "החיילים הבודדים הם קונצזוס מיוחד בחברה הישראלית".
עוד היא מספרת על חברויות שנוצרות בין החיילים הבודדים המגיעים מכל קצות העולם. "חיילים בודדים רבים מתגוררים בדירות שכורות או בבתי חייל, אצל משפחות מארחות ובקיבוצים. נוצרות חברויות חדשות", היא מציינת. "המשימה החשובה היא לתת מענה לכל הצרכים של החיילים הבודדים. אין דבר כזה שלחייל בודד אין איפה להיות בחג".
"האירועים הנוראיים רק הגבירו את הרצון שלי לעלות לישראל ולתרום"
"נולדתי בישראל, אבל בגיל שמונה, עברתי עם המשפחה שלי לקליפורניה", הוא מספר. "דיברנו עברית בבית, והייתי בתנועת הצופים. תמיד רציתי לבוא ולשרת בצה"ל, רציתי לתמוך בקהילה ובמדינה".
הוא הלך בעקבות אחותו ואחיו, שהגיעו לשרת בצה"ל ונשארו בישראל. "רק ההורים נשארו בארה"ב, תמיד היתה לנו בבית זיקה למדינה. ההורים שלי שירתו בזמנו בצה"ל וגם אבא שלי היה לוחם בסיירת נח"ל".
רב"ט ז' מספר על הטלטלה שעבר בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר: "הרגשתי מרוחק והיה לי קשה מאוד. האירועים הנוראיים רק הגבירו את הרצון שלי לעלות לישראל ולתרום למדינה", הוא מסביר. "לפני כשנתיים, בגיל 18, הגעתי למכינת גליל עליון. סייענו לקהילה המפונה בצפון והכרתי מקרוב אנשים וקהילות שונות. ההיכרות רק חיזקה בי את הרצון ללכת לנח"ל, כמו אבא שלי".
רב"ט ז', שעבר הכנה לקראת גיוסו לצה"ל במסגרת "גרעין צבר" לחיילים בודדים, התגייס לצה"ל בנובמבר 2025, ממשיך מאז את ההכשרה בסיירת הנח"ל. על התחושות בתקופת החגים, ללא ההורים שבארה"ב, הוא אומר: "אני גר בחופשים אצל הסבא והסבתא שלי באזור השרון. אהיה איתם ועם אחי ואחותי בחגים, רק ההורים חסרים, אבל כולנו מרגישים ביחד", הוא מציין ומדבר בנחרצות על תוכניותיו לעתיד: "כמעט בטוח שאשאר בארץ גם לאחר סיום השירות בצה"ל. זה המקום שלי".
"לא הכרתי יהודים - אבל תמיד ראיתי את עצמי עולה לישראל"
אבל הזיקה שלו לישראל נמשכה כל השנים. "ההורים שלי היו קצינים בצה"ל ותמיד ראיתי את עצמי עולה לישראל מתגייס לשירות משמעותי", הוא מספר עוד. "ההורים שלי תמכו בזה וחשבו שזה יעשה לי טוב".
סמ"ר ע' היה אמור לעלות לישראל כבר באוקטובר 2023 ולהשתלב בתוכנית "צבר" לקראת גיוסו לצה"ל. "העלייה שלי התעכבה בגלל המלחמה ונאלצתי להישאר עוד כמה חודשים באוסטרליה. כשאתה רחוק קשה להבין את גודל האירוע", הוא אומר. "מאוד כאב לי לראות שחברים שלי העלו פוסטים נגד ישראל".
לאחר עלייתו לישראל, הוא התמודד מקרוב עם האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר. "השתלבתי בגרעין צבר, היינו קבוצה של עולים מאירופה ומאוסטרליה. התוכנית כללה אולפן לשיפור השפה העברית ואימוני כושר קרבי לקראת הגיוס לצה"ל. אחרי שהגעתי, הייתי בכביש 232 ובאזור. אז ראיתי מקרוב את מה שקרה".
על גיוסו לצה"ל הוא מספר: "בהתחלה רציתי להיות חובש, אבל בסוף הגעתי להנדסה קרבית. התפקיד מאוד מאתגר וחשוב. הייתי בעזה ובלבנון ובכל מקום רואים את ההשפעה של ההנדסה הקרבית על המלחמה". לאחר שחרורו מצה"ל, בעוד כשלוש החודשים, הוא מתכנן לעסוק בתחום הרפואה. "אתחיל לימודים כדי להיות פראמדיק ואני גם רוצה לעבוד בזה. תמיד רציתי להיות פראמדיק ולהציל אנשים".
על תקופת החגים הרחק מבית המשפחה בסידני הוא מספר: "אני 'סוגר' חגים בצה"ל ואני מתגורר ביבת משותף בקיבוץ עם חיילים בודדים נוספים. גם יש לי משפחה בארץ ואבקר אותם. ישראל תמיד היתה הבית שלי".
התרעות פיקוד העורף